כולל תפארת הקדש

בראשות הרב שקד בוהדנה שליט"א

בס"ד

שלום רצינו לדעת אם יש איסור לעלות על כדור פורח , או ללמוד צלילה , או לעשות סנפלינג , האם בכל אלה יש איסור של ונשמרתם ? לא להתעסק בענייניים אלו במקום תורה , אלא בבין הזמנים לדוגמה

בס"ד חודש טוב לכבוד הרב כאשר עושים תיקון חצות בסדר לבישת השק בסוף אחרי הק"כ צירופים כתוב "ובכוח סגולת דמעותי יצאו הדינים לחוץ " . מה יעשה אדם שלא יורדים לו דמעות , האם לא יאמר את הנוסח הנ"ל כדי שלא יראה כמוציא שקר מפיו הרי זה לא כמו " קול בכיי ישמע " שאפשר לאמור בקול בכי . תודה

בס"ד

תודה רבה למורנו ורבנו שליט"א ה' יתברך ישמרו ויחייהו יתן כח ובריאות לעד :

קבלה – יחוד חוטם פה ( חלק א' )

1. מה הזמן המשובח ביותר לקיים את היחוד הנ"ל , האם רק אחרי חצות בימי החול ואחרי הסעודה דליל שבת כמו ביחוד הווין ? האם אפשר לקיים את היחוד במשך היום בימי החול ? ומה לגביי לקיים את היחוד בשבת במשך היום ? האם זאת באותה דרגה ? או חילוק של פרטות וכללות .
2.  
3. בשער רוח הקודש היחוד הנ"ל מחולק לשניים ; יחוד ג' ויחוד ד' . האם אפשר לכווין רק אחד מהם אם הזמן לא מאפשר ?

3. בהתחלת היחוד מתחילים מחיצוניות פה דא"א ומעלים ג' אלפין לחיצוניות חוטם דא"א . האם מעלים ג' אלפין או מעלים ג' אקיק לחיצוניות חוטם ? ומה עם קושיית המהרח"ו זיע"א בסוף פרק י"ב דשער א"א – ד"ה " וצ"ע איך אפשר שאמרנו שמג' אלפין שבפה דא"א נעשין ג' אקיק דחיצוניות דחוטם שלו , והרי החוטם גבוה מן הפה. " , ומתרץ הרב בדרך אפשר, ובסוף דבריו מוסיף " אלא תחילה נעשו חוטם ואחר כך ירדו בפה ." עכלה"ק-  וכן עיין הרש"ש זיע"א אות ד' . מה דעת כת"ר בנושא ? האם הג' אקיק דחיצוניות חוטם היו כבר קיימים לפני שאנחנו מעלים את הג' אלפין , ועכשיו אנחנו רק מעוררים את הבחינות הללו ? או כמו שמתרץ הרש"ש זיע"א שהבחינות הללו ירדו למטה בפה ואז חזרו לעלות למעלה לעשות החוטם ?

4. בפרק י"ב דשער א"א כתוב " ואלו הג' אקיק יוצאין מג' אלפין שיש במילוי מ"ה דאלפין שהוא פה דא"א ." ובהגהת השמש אות ג' כותב שבמבו"ש כתוב " שאלו השלשה אקיק הם נמשכים מג' אלפין דמ"ה , דבמוחא סתימאה ." איזה גירסא היא הנכונה ? האם מבו"ש  ( מהדורא בתרא דבתרא ) ?

5. השם של חיצוניות חוטם דא"א הוא ג' אקיק. בכוונות המרכבה רואים בסידור החום בחיצוניות החוטם ג' אקיק לנקב ימין וג' אקיק לנקב שמאל – כמו שיש שם ס"ג בנקב ימין וכן בנקב שמאל.   האם לא יהייה יותר מדוויק לראות ביחוד חוטם פה ו' פעמים שם אקיק כמו בכוונות המרכבה ?

6. חיצוניות פה דא"א נקרא ריבוע מ"ה , חוץ ממ"ה שבריבוע שהוא הנתח אחרון והשאר גימ' פה – האם לא יהיה יותר מדוייק לקרוא לחיצוניות פה דא"א אחוריים דיק"ו דאלפין ?

7. מחיצוניות פה דא"א עלינו לחיצוניות חוטם ומשם נכנסו לפנימיות חוטם דא"א , לאחר מכן אנו רוצים להגיע לפנימיות פה דא"א – אז אנו יוצאים שוב לחיצוניות פה דא"א ומשם נכנסים לפנימיות פה דא"א. מדוע אי אפשר היה לרדת מפנימיות חוטם דא"א לפנימיות פה דא"א ? הריי גם פנימיות חוטם שהוא שם ס"ג וגם פנימיות הפה שגם בו יש שם ס"ג , שורש שניהם הוא מרישא תניינא – כמו שכותב הבל"י בריש פרקין ד"ה " והפנימית הוא שם ס"ג " ( חלק ב' דף ס"ב ) , וכן כותב בדף ס"ד ב-ד"ה " והנה בחוטם דא"א גם הפנימיות שבו הוא ס"ג ."

8. האם מזיווג ס"ג ואקיק נולד מוצא  אחה"ע ? או שפשוט זיווג זה הוא גימ' אחה"ע . ומאיזה זיווג נולד גיכ"ק ?האם ס"ג מרמז על חך = גיכק , ואקיק על אחה"ע ?

9. מ"ב דע"ב שנמשכים מפן ימין , ומפן שמאל דא"א לעורר זיווג חך וגרון . בסידור דק"ש שעל המטה של הרב בניהו שמואלי שליט"א בדף תרס"ו מובא שמפן ימין נמשך לחך ומפן שמאל נמשך לגרון.   בשער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א חלק ב' דף תפז' , מובא בהוראה כמו אצל הרב בניהו שליט"א אולם בכוונה עצמה הרב סידר שמפן ימין נמשך לגרון וכן מפן שמאל כמו שמובא בשער א"א פרק י"ג. מה היא השיטה הנכונה , ואיך כת"ר נוהג ?

10. בסידור החום בחלק א' דף 296 בכוונת השם שפתי תפתח , מובאים ה' מוצאות הפה וליד אחה"ע כתוב חיך , וליד גיכ"ק כתוב גרון .  האם טעות סופר ? או לא דק.

11. עיין יפה שעה שער י"ג שער א"א פרק י"ב אות ב' , ד"ה "ונשאר בחינה אחת בתוך הפה " שכותב "... לא ידעתי מהו החלק הנשאר בתוך הפה , הלא ה' מוצאות הם , וכולם יוצאים ולא נשאר בתוך הפה , אלא ס"ג ואקיק שהם שורש חיך וגרון שהם הם המזדווגים ומולידים החמשה מוצאות ..." עכלה"ק .  לעומת זאת עיין בל"י ד"ה " כי אחה"ע הם מ"ן דנוקבא " שכותב "... וטעם שאמרנו ואז יוצאים שאר האותיות ולא אמרנו שיוצאים כל הכ"ב אותיות , יען כי אחה"ע הם מ"ן דנוקבא וגם גיכ"ק הם מ"ד דדכורא , והם כבר קדמו מקמי שאר האותיות , רק שאחר כך על ידי זיווגם יצאו גם שאר האותיות..." עכלה"ק .  אם כן לפי היפה שעה - ס"ג ואקיק הולידו את ה-ה' מוצאות , ולפי הבל"י אחה"ע וגיכ"ק כבר קדמו לג' מוצאות שיצאו מזיווג זה . אם כן מה דעת כת"ר בנושא זה ? ובדיבור הקודם של הבל"י בד"ה " ובהתחברו בשם אקיק " בסוף דבריו כותב "... והנה אחה"ע הוא זווג שם ס"ג עם שם אקיק..." עכלה"ק . היכן גיכ"ק ? נשמח אם הרב יכול לעשות כאן קצת סדר בדברים .

12. אם ס"ג מסמל זכר = גיכ"ק = חכמה ואקיק מסמל נוק' אחה"ע , אם כן מדוע רואים שוב זווג אחה"ע גיכ"ק ? ומדוע בזווג הראשון הזכר ( ס"ג ) בחוץ והנו"ק ( אקיק ) בפנים = זווג חיצון ,ובזווג אחה"ע גיכ"ק הם להפך = זווג פנימי ?

13. הבל"י בפרקין ( פרק י"ב ) , בד"ה " ובהתחברו בשם אקיק " כותב "... והנה חכמה דא"א הוא סוד מו"ס דיליה ויש בה י"ס , ונתפשטו כולם ברישא לחודיה , והיסוד שלה היא בחיך ...והמלכות שבה היא בגרון..." עכלה"ק . האם גיכ"ק הוא הוא החיך ? או שיסוד דמו"ס שהוא גיכ"ק נמצא בחיך ? וכן לגביי אחה"ע .

14. זווג אחה"ע גיכ"ק גימ' רי"ו . מה הקשר של רי"ו כאן . נשמח אם הרב יכול להרחיב . מקורות אם אפשר.

15. מדוע זווג גרון וחיך נקרא זווג דנשיקין ולא מיני וביה ? אולי כי הזיווג הוא בפה ולא במוחין .

16. מזווג אחה"ע גיכ"ק יוצאים הג' מוצאות הבאים שהם דטלנ"ת , זשסר"ץ , בומ"ף כנגד זיווג נ"ר .  מה הטעם של זווג נ"ר כרגע ? האם להמשיך את השפע למטה מיחוד חכמה ובינה = או"א , כמו בק"ש במלת שמע ובמלת אחד ?

17. מהיכן הגיעו ה-ג' יק"ו פשוטים שממלאים אותם במילוי ס"ג ?

18. מה הכוונה שה-ג' יק"ו במילוי ס"ג בצאתם עד הפה מתהוים לבחינת הבל ג' פעמים יק"ו דיודין ? איך נהפכו מיק"ו במילוי ס"ג ליק"ו במילוי ע"ב ? הריי ה-ג' יק"ו במילוי ס"ג הגיעו מבחינה יותר פנימית – ( משם ס"ג שהוא שורשם )  ובהגיעם לצאת מהפה הבחינות נהיות יותר חיצוניות , כמו שאנו רואים שהמוצא הפנימי ביותר מתוך ה-ג' מוצאות שהוא דטלנ"ת הוא כנגד הזווג של הויה אקיק מתוך זווג נ"ר וזשסר"ץ כנגד הזווג השני הויה אלוקים , ובומ"ף כנגד הויה אדנות . אם כן כאן הייתי מצפה אם כבר לראות  כאן ג' יק"ו במילוי אלפין או ההין ולא יודין. האם רק בגלל שאנחנו רוצים לרמוז על ב' בחינות דהבלים, לכן נהפכו ג' יק"ו במילוי ס"ג לג' יק"ו במילוי ע"ב , אף על פי שהיינו אמורים לראות שמות אחרים ?

19. ב-ג' יק"ו במילוי יודין אנחנו רומזים ב' בחינות של הבלים, פעם אחת בניקוד , ופעם שניה באותיות עצמם , רק באותיות " קי ויו " . מדוע אם כן , אנחנו לא משתמשים גם באותיות " יוד " , האם יש כאן סיבה מסויימת או שפשוט רצינו לרמוז " הבל " לכן השתמשנו רק באותיות " קי ויו " ? האם יש כאן ענין נוסף ?

20. לאחר מכן כתוב בהוראה לחבר ג' שמות הנזכרים ( ג' יקו"ו במילוי יודין ) עם חיצוניות הפה , אולם בכוונה עצמה רואים רק אחוריים דיק"ו דאלפין ללא חיבור הג' יק"ו במילוי יודין ; אם כן היכן החיבור ? ואנחנו גם רואים לקמן שלא כל ה-ג' יק"ו דיודין יוצאים מהפה , אם כן מה כוונת ההוראה כאן ? מהי הפעולה כרגע ?

21. לאחר מכן רואים את פנימיות הפה שהוא ס"ג וכ"ב אותיות התורה שמחולקים ל-ה' מוצאות הפה שיוצא בגימ' פ"ה ( בלי תוספת הכולל ) , לעומת הזווג שראינו לעיל ששם השם של פנימיות הפה היה ס"ג ואקיק עם הכולל .

 קודם כל להיכן נעלם שם ס"ג מפנימיות הפה , ושנית למה כאן יוצא גימ' פ"ה בלי הכולל ולעיל הוספנו את הכולל ? חוץ מהטעם הפשטי שרצינו להגיע לגימ' פ"ה .

תודה רבה לכת"ר . מחכים בקוצר רוח.

בס"ד

יחוד הווי"ן חלק ב

שלום רב למורנו האהוב , עטרת ראשנו ותפארתנו. שמחנו עד אין קץ לראות את תשובותיו של כת"ר לגביי היחוד המיוחד הזה . בינתיים עלו לנו בלימוד עוד שאלות נוספות ביחוד הווין ; אנחנו יודעים שכת"ר מאד עסוק , אבל נשמח מאד אם כת"ר יוכל לענות לנו ולהחכים את כולנו.

1) בסידור רחובות הנהר ק"ש שעל המטה , מובא לכווין יחוד חיבור ג' שמות אדנות , הויה , אקיק – ממטה למעלה ומלמעלה למטה . מהי הסיבה שמחברים בצורה כזאת ? האם הכוונה שמחברים את העולמות מתתא לעלא ? ואם כן אז למה צריך לחבר שוב את העולמות מעלא לתתא ?

2) לפני יחוד הווין , כאשר מיחדים את יחוד ב' אלקים משולבים - האם צריך לקרוא את הנוסח ( המלל ) בפה או מספיק לכוונו בעיניים או שמספיק לכווין רק את ב' האלקים משולבים בניקודם ובאותיות ובניקוד של המשפט "השם אל השטן יגער " ? והאם צריך לכוונו גם לפני היחוד וגם בסופו ?

3) בעץ חיים בשער א"א מובא שרישא דלא יתידע זאת שם ב"ן דעתיק מכיוון שיש ספיקות מה היא לקחה , האם ההמשכה ביחוד הווין הוא משם ב"ן דעתיק – מהנו'ק בלבד ?

4) למה צריך שביחוד הווין המיתוק והחסדים מתגלים על ידי אור חוזר ?

5) מהיכן יוצא אור החיוורתי ? האם מהנקבוביות שבקדרת המח ?

6) מהי הסיבה דנימין דא"א מכסים את פניו ?

7) ביחוד הווין אנו ממשיכים הארת אותיות , נקודות , וטעמים מתתא לעלא – מהי הסיבה שמתחילים מתתא לעלא ? ומדוע ממשיכים דוקא הארת אותיות , נקודות וטעמים ?

8) בעץ חיים החדש למוצאיהם מצוייר רישא דא"א ובאודנין כתוב נסתר ובעינין כתוב נגלה , מה ההבדל בינהם ? וגם מצוייר חיצים משניי האודנין כלפי פנים ( כלפי העינין ) ורשום או"ח , וכן מהעינין לכיוון האמצע מצוייר שוב חיצים ורשום או"ח . מהי הכוונה של חיצים אלו ? האם יש התחברות ביניהם ? נשמח מאד אם הרב יוכל להסביר לנו ענין זה.

9) בהוראה הראשונה בעץ חיים למוצאיהם רשום " ואלו הג' ע"ב הם החיוורתי דגולגלתא דא"א , הנמצאים ( מלשון מיצוי ) מאור חוזר דנ"ה דעתיק ... " מה הכוונה " מיצוי " ?

10) בחלק מהסידורים וכן בחלק מהמהדורות של שער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א , מופיע חיוורתי הי"ג , ובחלק לא מופיע בכלל הי"ג. האם יש ענין לראות את החיוורתי הי"ג ?

11) כאשר אנו ממשיכים הארת אותיות ט' ווין לדיקנא , וכן בהמשכת הארת נקודות לנימין ולדיקנא – רשום להמשיך את ההארה מהי"ג חיוורתי , האם זה מוסכם שבמקומות הנ"ל ממשיכים תמיד מהי"ג ולא מהי"ב חיוורתי ? ואיך ממשיכים מהי"ג לי"ב ? או משום שהי"ג הוא פשוט אחד שכולל בתוכו י"ב ואז ההשפעה היא מהי"ב שנמצאים בתוך הי"ג לי"ב.

12) מהי הסיבה שהנימין מיוצגות דוקא על ידי יודין ?

13) ראינו שהרב כתב שהוא נוהג לכווין תמיד חח"ן , בג"ה , דת"י , - אחרי מחילה מכבוד תורתו , ומי אנחנו ? עפר לרגלי הרב , אולם בהקדמה ליחוד בשער רוח הקודש מובא הסדר ושם לפי ההקדמה יוצא שצריך לכווין ימין – אמצע – שמאל , האם בהקדמה מובא בדוקא סדר זה , או לא דק ?

14) כאשר ממשיכים הארת יודין לנימין , האם אפשר לכווין כל קבוצה של ד' ביחד או חייבים לכווין הארת של היודין כל אחד בפני עצמו ?

15) כאשר ממשיכים הארת ג' ווין בצד הימיני לדיקנא ושם מתחברים עם האות ו' דקס"א ואז נהיים ד' ווין , האם אפשר להאיר ישר בדיקנא ואז להמשיך את הארת החח"ן לתיקון הי"ג – ואחר כך לעבור לצד השמאלי ולעשות אותו הדבר , וכן באמצע ; ובכך לחסוך שלב של הארה בין הי"ב תיקוני דיקנא לבין התיקון הי"ג , או שלא נכון לכווין כך ?

16) הג' ווין שמאירים מהחיוורתי לדיקנא ומתחברים ב ו' דקס"א ( שם קס"א הוא הלבוש ) האם ה-ג' ווין מתלבשים באות ו' דשם קס"א או רק מתחברים איתו ? כאשר רואים את הי"ב תיקוני דיקנא , רואים את ה- ג' ווין דשם קס"א גדולים – מהי הסיבה ?

17) בשער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א מובא שכאשר ממשיכים הארת אותיות דיודין ודווין מה-י"ב לתיקון הי"ג רשום כך : בנימין - " נימא הי"ג הכוללת תמשיכנה מהי"ב יודין אחר שהאירו למטה " והוראה שניה : " ומהי"ב יודין הנ"ל נמשכים עוד י"ב אחרים ומאלו נעשית נימא הי"ג " מהי הכוונה ? האם ההוראה הראשונה היא רק הקדמה להמשכת הי"ב האחרים ? כי אם הכוונה להמשיך לנימא הי"ג מהי"ב יודין , מהי הכוונה בהוראה השניה להמשיך עוד י"ב אחרים ומאלו נעשית נימא הי"ג הכוללת ? נשמע כמו כפילות. וכן בווין. איך צריכים לכווין ?

18) מדוע הוא השוני אצל הרב אסוס שליט"א בין הלשונות של המשכת הי"ב נימין לתיקון הי"ג , ובין הלשון של המשכת הי"ב ווין לתיקון הי"ג " ונקה " , לדוגמה בהמשכת הי"ב יודין רשום " ומהי"ב יודין הנ"ל נמשכים עוד י"ב אחרים " , ובווין כתוב " מהי"ב הנ"ל להוריד עוד י"ב ווין אחרים..." וגם ביודין כתוב " ומאלו נעשית נימא הי"ג הכוללת " ובווין כתוב שההמשכה היא " ... אל תיקון ה-י"ג ונקה." , הריי הרב הסביר לנו שהכל כבר קיים – אז מהי הכוונה " ומאלו נעשית נימא ה-י"ג הכוללת " ?

19) מה ההבדל בין הי"ב נימין לבין הי"ב נימין אחרים הנמשכים לתיקון ה-י"ג ?

20) מדוע נמשכים נקודות דוקא על ידי אות דלת ?

21) בהמשכת נקודות לווין יש ניקוד שורוק , ישנם סידורים שציירו את האות ואו ואז את הניקוד שורוק , אולם בשער רוח הקודש של הרב אסוס מובא רק הניקוד שורוק מבלי האות ואו , ורשום בהערות למטה " למודעי שבכל אורך הספר שורוק הוא נקודה בלא ו' בכל מקום כמ"ש בכל כ"י ולא ו ( מצוייר ו' עם ניקוד שורוק ) המופיע בדרושי א"ק בלבד , אפילו שישנה דיעה כזאת אבל היא יחידה מול כתבי היד .) מהי הצורה הנכונה ???

22) כאשר כתוב בסוף היחוד " יכוין לסלק ולחבר הנימין , ויתחברו בפאות דא"א " , הרב אסוס שליט"א כותב בהערה למטה ( " ומזה שכתוב יכוין לחבר , נ"ל שצריך לכוין בפועל ולא רק לחשוב במחשבתו שנעשה הדבר מאליו . והבוחר יבחר " ) – האם החיבור והמשכת ההארה נעשית כרגע במלל או אחר כך , כאשר מחברים אותם בפועל ורואים בעינים את החיבור וההארה ?

23) כאשר ממשיכים הארה מהחכמה דעתיק למצחא דז"א , האם יש שוב ביטוש בין בינה דעתיק ליסוד דעתיק הנמצא במצחא דא"א ? ומדוע אין המשכה כרגע אל עינים דז"א כמו כאשר המשכנו מבינה דעתיק ?

24) בספר " שבילי הנהר חלק ב' " של הרב בניהו שמואלי שליט"א בדף שפ' כתוב קודם באות ג' שמה שכתוב לגבי יחוד הווין " שהוא טוב מאד לכווין בכל עת ובכל שעה בכל השנה כולה " ש "משמע לכאורה מלשון הרב שאפשר לכווין יחוד הווין בלילה קודם חצות..." ובהמשך באותה אות מוכיח שמזה שרשום " ואם תייחד בביתך לא תייחד " אלא אחר חצות לילה " ( מודגש ) שיש איסור לכווין קודם חצות , ובהמשך בסוף אות ג' כותב שם " ומה שכתב הרב לכוין יחוד הווי"ן בכל עת ובכל זמן הוא מחצות הלילה וכל היום כולו ולא בחצי הלילה הראשונה ." עד כאן לשונו באות ג' . ובאות ד' שורה רביעית באמצע כותב " ...אלא שהרב רוצה לומר שבימי החול אסור לכוין קודם חצות לילה..." מהי דעת כת"ר בנושא ?

25) בליל שבת , האם יש מעלה יותר גדולה לעשות את היחוד אחר הסעודה ישר, מאשר אחר חצות בליל שבת ? הרב בניהו שליט"א כותב בשבילי הנהר חלק ב' דף שפ' אות ד' " קודם חצות לילה. פירוש אפילו קודם חצות לילה וכמו שכתב הרב לעיל ובודאי שאפשר לעשות יחוד הווי"ן בליל שבת אחר חצות לילה וע"י היחוד גורמים יחוד ביעקב ורחל והוא דבר חשוב מאד אלא שהרב רוצה לומר שבימי החול אסור לכוין קודם חצות לילה ובליל שבת אפשר גם קודם חצות ואדרבה גם אחרי חצות לילה אפשר וכדאי לכוין יחוד הווי"ן לאחר חצות לילה בליל שבת. ועי' בסידור היר"א דף 160 שהביא הקדמת הרש"ש ליחוד הווי"ן וכתב שם וז"ל : ויחוד זה כתב האריז"ל וכו' וגם בכל לילה אחר חצות , ובליל שב"ק " אפילו " קודם חצות. , הוסיף שם תיבת אפילו וא"כ כ"ש שאפשר קודם חצות ." עכ"ל . משמע שיש מעלה יותר גדולה אחר חצות , כביכול בסידור היר"א הוסיף תיבת " אפילו " קודם חצות לאפוקי ימי חול שאסור קודם חצות. מהי דעת כת"ר בנושא ?

26) בסוף היחוד רואים זיווג של הויה אדנות , אם מיחד ביום רגיל במשך השנה- את מי מיחד את יעקב ורחל או את יעקב ורחל ? הרב בניהו שליט"א כותב בשבילי הנהר חלק ב' אות ב' בשלשה שורות האחרונות " אבל בעשרת ימי תשובה שאין כלל יחוד ליעקב ורחל בכל שעות היום ע"י יחוד הווי"ן תעשה יחוד יעקב ולאה כמו בכל יום בחצות לילה ." עכ"ל 

תודה רבה מראש לכת"ר , ומחכים בקוצר רוח לתשובותיו המחכימות של כת"ר.