כולל תפארת הקדש

בראשות הרב שקד בוהדנה שליט"א

לכבוד הרה"ג מו"ר הרב שקד בוהדנה, ראשית אנו רוצים להודות מקרב לב אוהב על כל השיעורים המחכימים והמסירות נפש של הרב. בעזרת השם מתקרבים לימי השובבים וידוע מעלת הימים הנזכרים, בימים אלו נזכה להיות במדינות בהם יש שלג והיינו רוצים לדעת מהרב שבקי בדברי רבנו האר"י ז"ל היאך עושים התיקון של גילגולי שלג ? האם יש כוונות וייחודים מסויימים ? במידה וכן, האם שייך כוונות אלו בחוץ לארץ ? יהי רצון שהשם יוסיף לרב אורך ימים ושנות חיים, צמיחה וגדילה בתורה וכל מילי דמיטב

מה עושים בשביל לזכור מה שלומדים ?

שלום וברכה למורנו ורבנו שליט"א, מה היא הברכה על המאכל הנקרא "לחוח"? ומה הברכה לגבי המאכל הנקרא "מופלטא" שנוהגים המרוקאים להכין במוצאי חג הפסח? ראיתי דעות לכאן ולכאן יש אומרים מזונות ועל המחיה בכל מצב ויש אומרים שיש על זה קביעות סעודה ואם אוכל כמות גדולה צריך המוציא וברכת המזון, ואני מאוד מבולבל הנושא הזה, לכן אמרתי "עשה לך רב והסתלק מן הספק" יורנו המורא לצדקה, ושכרו כפול מן השמים.

בס"ד

תודה רבה למורנו ורבנו שליט"א ה' יתברך ישמרו ויחייהו יתן כח ובריאות לעד :

קבלה – יחוד חוטם פה ( חלק א' )

1. מה הזמן המשובח ביותר לקיים את היחוד הנ"ל , האם רק אחרי חצות בימי החול ואחרי הסעודה דליל שבת כמו ביחוד הווין ? האם אפשר לקיים את היחוד במשך היום בימי החול ? ומה לגביי לקיים את היחוד בשבת במשך היום ? האם זאת באותה דרגה ? או חילוק של פרטות וכללות .
2.  
3. בשער רוח הקודש היחוד הנ"ל מחולק לשניים ; יחוד ג' ויחוד ד' . האם אפשר לכווין רק אחד מהם אם הזמן לא מאפשר ?

3. בהתחלת היחוד מתחילים מחיצוניות פה דא"א ומעלים ג' אלפין לחיצוניות חוטם דא"א . האם מעלים ג' אלפין או מעלים ג' אקיק לחיצוניות חוטם ? ומה עם קושיית המהרח"ו זיע"א בסוף פרק י"ב דשער א"א – ד"ה " וצ"ע איך אפשר שאמרנו שמג' אלפין שבפה דא"א נעשין ג' אקיק דחיצוניות דחוטם שלו , והרי החוטם גבוה מן הפה. " , ומתרץ הרב בדרך אפשר, ובסוף דבריו מוסיף " אלא תחילה נעשו חוטם ואחר כך ירדו בפה ." עכלה"ק-  וכן עיין הרש"ש זיע"א אות ד' . מה דעת כת"ר בנושא ? האם הג' אקיק דחיצוניות חוטם היו כבר קיימים לפני שאנחנו מעלים את הג' אלפין , ועכשיו אנחנו רק מעוררים את הבחינות הללו ? או כמו שמתרץ הרש"ש זיע"א שהבחינות הללו ירדו למטה בפה ואז חזרו לעלות למעלה לעשות החוטם ?

4. בפרק י"ב דשער א"א כתוב " ואלו הג' אקיק יוצאין מג' אלפין שיש במילוי מ"ה דאלפין שהוא פה דא"א ." ובהגהת השמש אות ג' כותב שבמבו"ש כתוב " שאלו השלשה אקיק הם נמשכים מג' אלפין דמ"ה , דבמוחא סתימאה ." איזה גירסא היא הנכונה ? האם מבו"ש  ( מהדורא בתרא דבתרא ) ?

5. השם של חיצוניות חוטם דא"א הוא ג' אקיק. בכוונות המרכבה רואים בסידור החום בחיצוניות החוטם ג' אקיק לנקב ימין וג' אקיק לנקב שמאל – כמו שיש שם ס"ג בנקב ימין וכן בנקב שמאל.   האם לא יהייה יותר מדוויק לראות ביחוד חוטם פה ו' פעמים שם אקיק כמו בכוונות המרכבה ?

6. חיצוניות פה דא"א נקרא ריבוע מ"ה , חוץ ממ"ה שבריבוע שהוא הנתח אחרון והשאר גימ' פה – האם לא יהיה יותר מדוייק לקרוא לחיצוניות פה דא"א אחוריים דיק"ו דאלפין ?

7. מחיצוניות פה דא"א עלינו לחיצוניות חוטם ומשם נכנסו לפנימיות חוטם דא"א , לאחר מכן אנו רוצים להגיע לפנימיות פה דא"א – אז אנו יוצאים שוב לחיצוניות פה דא"א ומשם נכנסים לפנימיות פה דא"א. מדוע אי אפשר היה לרדת מפנימיות חוטם דא"א לפנימיות פה דא"א ? הריי גם פנימיות חוטם שהוא שם ס"ג וגם פנימיות הפה שגם בו יש שם ס"ג , שורש שניהם הוא מרישא תניינא – כמו שכותב הבל"י בריש פרקין ד"ה " והפנימית הוא שם ס"ג " ( חלק ב' דף ס"ב ) , וכן כותב בדף ס"ד ב-ד"ה " והנה בחוטם דא"א גם הפנימיות שבו הוא ס"ג ."

8. האם מזיווג ס"ג ואקיק נולד מוצא  אחה"ע ? או שפשוט זיווג זה הוא גימ' אחה"ע . ומאיזה זיווג נולד גיכ"ק ?האם ס"ג מרמז על חך = גיכק , ואקיק על אחה"ע ?

9. מ"ב דע"ב שנמשכים מפן ימין , ומפן שמאל דא"א לעורר זיווג חך וגרון . בסידור דק"ש שעל המטה של הרב בניהו שמואלי שליט"א בדף תרס"ו מובא שמפן ימין נמשך לחך ומפן שמאל נמשך לגרון.   בשער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א חלק ב' דף תפז' , מובא בהוראה כמו אצל הרב בניהו שליט"א אולם בכוונה עצמה הרב סידר שמפן ימין נמשך לגרון וכן מפן שמאל כמו שמובא בשער א"א פרק י"ג. מה היא השיטה הנכונה , ואיך כת"ר נוהג ?

10. בסידור החום בחלק א' דף 296 בכוונת השם שפתי תפתח , מובאים ה' מוצאות הפה וליד אחה"ע כתוב חיך , וליד גיכ"ק כתוב גרון .  האם טעות סופר ? או לא דק.

11. עיין יפה שעה שער י"ג שער א"א פרק י"ב אות ב' , ד"ה "ונשאר בחינה אחת בתוך הפה " שכותב "... לא ידעתי מהו החלק הנשאר בתוך הפה , הלא ה' מוצאות הם , וכולם יוצאים ולא נשאר בתוך הפה , אלא ס"ג ואקיק שהם שורש חיך וגרון שהם הם המזדווגים ומולידים החמשה מוצאות ..." עכלה"ק .  לעומת זאת עיין בל"י ד"ה " כי אחה"ע הם מ"ן דנוקבא " שכותב "... וטעם שאמרנו ואז יוצאים שאר האותיות ולא אמרנו שיוצאים כל הכ"ב אותיות , יען כי אחה"ע הם מ"ן דנוקבא וגם גיכ"ק הם מ"ד דדכורא , והם כבר קדמו מקמי שאר האותיות , רק שאחר כך על ידי זיווגם יצאו גם שאר האותיות..." עכלה"ק .  אם כן לפי היפה שעה - ס"ג ואקיק הולידו את ה-ה' מוצאות , ולפי הבל"י אחה"ע וגיכ"ק כבר קדמו לג' מוצאות שיצאו מזיווג זה . אם כן מה דעת כת"ר בנושא זה ? ובדיבור הקודם של הבל"י בד"ה " ובהתחברו בשם אקיק " בסוף דבריו כותב "... והנה אחה"ע הוא זווג שם ס"ג עם שם אקיק..." עכלה"ק . היכן גיכ"ק ? נשמח אם הרב יכול לעשות כאן קצת סדר בדברים .

12. אם ס"ג מסמל זכר = גיכ"ק = חכמה ואקיק מסמל נוק' אחה"ע , אם כן מדוע רואים שוב זווג אחה"ע גיכ"ק ? ומדוע בזווג הראשון הזכר ( ס"ג ) בחוץ והנו"ק ( אקיק ) בפנים = זווג חיצון ,ובזווג אחה"ע גיכ"ק הם להפך = זווג פנימי ?

13. הבל"י בפרקין ( פרק י"ב ) , בד"ה " ובהתחברו בשם אקיק " כותב "... והנה חכמה דא"א הוא סוד מו"ס דיליה ויש בה י"ס , ונתפשטו כולם ברישא לחודיה , והיסוד שלה היא בחיך ...והמלכות שבה היא בגרון..." עכלה"ק . האם גיכ"ק הוא הוא החיך ? או שיסוד דמו"ס שהוא גיכ"ק נמצא בחיך ? וכן לגביי אחה"ע .

14. זווג אחה"ע גיכ"ק גימ' רי"ו . מה הקשר של רי"ו כאן . נשמח אם הרב יכול להרחיב . מקורות אם אפשר.

15. מדוע זווג גרון וחיך נקרא זווג דנשיקין ולא מיני וביה ? אולי כי הזיווג הוא בפה ולא במוחין .

16. מזווג אחה"ע גיכ"ק יוצאים הג' מוצאות הבאים שהם דטלנ"ת , זשסר"ץ , בומ"ף כנגד זיווג נ"ר .  מה הטעם של זווג נ"ר כרגע ? האם להמשיך את השפע למטה מיחוד חכמה ובינה = או"א , כמו בק"ש במלת שמע ובמלת אחד ?

17. מהיכן הגיעו ה-ג' יק"ו פשוטים שממלאים אותם במילוי ס"ג ?

18. מה הכוונה שה-ג' יק"ו במילוי ס"ג בצאתם עד הפה מתהוים לבחינת הבל ג' פעמים יק"ו דיודין ? איך נהפכו מיק"ו במילוי ס"ג ליק"ו במילוי ע"ב ? הריי ה-ג' יק"ו במילוי ס"ג הגיעו מבחינה יותר פנימית – ( משם ס"ג שהוא שורשם )  ובהגיעם לצאת מהפה הבחינות נהיות יותר חיצוניות , כמו שאנו רואים שהמוצא הפנימי ביותר מתוך ה-ג' מוצאות שהוא דטלנ"ת הוא כנגד הזווג של הויה אקיק מתוך זווג נ"ר וזשסר"ץ כנגד הזווג השני הויה אלוקים , ובומ"ף כנגד הויה אדנות . אם כן כאן הייתי מצפה אם כבר לראות  כאן ג' יק"ו במילוי אלפין או ההין ולא יודין. האם רק בגלל שאנחנו רוצים לרמוז על ב' בחינות דהבלים, לכן נהפכו ג' יק"ו במילוי ס"ג לג' יק"ו במילוי ע"ב , אף על פי שהיינו אמורים לראות שמות אחרים ?

19. ב-ג' יק"ו במילוי יודין אנחנו רומזים ב' בחינות של הבלים, פעם אחת בניקוד , ופעם שניה באותיות עצמם , רק באותיות " קי ויו " . מדוע אם כן , אנחנו לא משתמשים גם באותיות " יוד " , האם יש כאן סיבה מסויימת או שפשוט רצינו לרמוז " הבל " לכן השתמשנו רק באותיות " קי ויו " ? האם יש כאן ענין נוסף ?

20. לאחר מכן כתוב בהוראה לחבר ג' שמות הנזכרים ( ג' יקו"ו במילוי יודין ) עם חיצוניות הפה , אולם בכוונה עצמה רואים רק אחוריים דיק"ו דאלפין ללא חיבור הג' יק"ו במילוי יודין ; אם כן היכן החיבור ? ואנחנו גם רואים לקמן שלא כל ה-ג' יק"ו דיודין יוצאים מהפה , אם כן מה כוונת ההוראה כאן ? מהי הפעולה כרגע ?

21. לאחר מכן רואים את פנימיות הפה שהוא ס"ג וכ"ב אותיות התורה שמחולקים ל-ה' מוצאות הפה שיוצא בגימ' פ"ה ( בלי תוספת הכולל ) , לעומת הזווג שראינו לעיל ששם השם של פנימיות הפה היה ס"ג ואקיק עם הכולל .

 קודם כל להיכן נעלם שם ס"ג מפנימיות הפה , ושנית למה כאן יוצא גימ' פ"ה בלי הכולל ולעיל הוספנו את הכולל ? חוץ מהטעם הפשטי שרצינו להגיע לגימ' פ"ה .

תודה רבה לכת"ר . מחכים בקוצר רוח.