ברוך שפטרני מעונשו של זה / זו

בס"ד שלום. מדוע אומרים " ברוך שפטרני מעונשו של זה / זו ? " הריי הם עדיין לא ברי חיוב מצוות , אז למה ההורים נענשים על עבירות ילדיהם ? והאם צריכים לומר " ברוך שפטרני מעונשה של זו " לילדה בגיל י"ב , ואם כן מתי נוכן לאמר זאת ? האם כאשר הבת מגיעה לגיל י"ב או כאשר חוגגים את הבת מצווה ?

תשובת הרב

בס"ד

 

שלום רב לשואל הנכבד

שאלתי את הרב והרב השיב

 

ראשית יש לדעת דמצינו ב' פירושים לברכה זו (שחלק גדול מאחינו האשכנזים מברכים אותה בשם ומלכות כדאיתא ברמ"א סימן רכה סעיף ב ועיין ביאור הגר"א שם ס"ק ג, מהרש"ם ב"דעת תורה" שם סעיף ב, קיצור שו"ע סימן סא אות ח, "שלחן הטהור" לאדמו"ר מקאמרנא זצ"ל סעיף ד וכן נראה דעת המשנ"ב שם ס"ק ח ועוד רבים, אולם הרמ"א שם כתב שטוב לברכה ללא שם ומלכות וכן כתב ב"אורחות רבינו הקהילות יעקב" ח"ג עמ' רכד שכן היה מורה החזו"א זצ"ל וכן פסקו כל רבותינו הספרדים עיין אוה"ח הק' שמות כב ה, "אמת ליעקב" אלגאזי במשפט הברכות אות פ, מרן החיד"א ב"לדוד אמת" סימן ו אות פ, "חסד לאלפים" רכה ס"ק טז, מרן הבא"ח ש"ר ראה אות יז, "כף החיים" רכה ס"ק טז וכן המנהג פשוט כפי שכתב בשו"ת יבי"א ח"ו חאור"ח ריש סימן כט ע"ש) פירוש ראשון של רבי מרדכי יפה ז"ל בספר הלבוש על אור"ח סעיף ב דעד עתה היה הבן נענש על חטאי אביו, ומעתה לאחר שנעשה גדול אין הבן נענש על חטאי אביו ע"ש וא"כ פירוש הברכה ע"פ דעתו תהיה ברוך שפטרני מעונשו של זה, היינו שלא יענש על ידי והבן.

אולם מצינו ב"דברי חמודות" (ברכות פ"ט אות ל) שהביא את דברי הלבוש, וכתב שהוא דוחק מרחוק מכענין ומלשון הברכה, ולכן כתב לפרש שכונת הברכה היא דעד עתה היתה האחריות לחינוכו מוטלת על אביו, ואם לא דאג לחנכו כראוי היה האב נענש על כך, ועתה שנעשה לגדול המצווה ועושה שוב אין האחריות מוטלת אלא על הבן עצמו ואביו נפטר מעונשו ע"ש ונלד"ע שאביו נפטר מעיקר העונש אולם חלק מהעונש ממעשי ילדיו שהוא אחראי להם במדת מה ימשיך להיענש לפי מדת אחריותו כפי מה שגלוי קמי שמיא וכבר כתבתי על כך במקום אחר מהגר"א ורבי צדוק הכהן מלובלין שאף לאחר פטירת האב ממשיך להיענש ממעשי בניו ואכ"מ. וצריך לפרש שאע"פ שילד או ילדה למטה מגיל מצוות אינם ברי חיוב עדין מ"מ מאחר וחינוכם בקטנותם משפיע על מעשיהם לעתיד ודאי שעל חינוך לקוי ההורים נענשים
והנה המגן אברהם בסימן רכה ס"ק ה הביא את ב' הפירושים, וכבר ציינו שלב' הפירושים יש מקורות בחז"ל עיין בילקו"ש רות (סימן תר) ובספרי (פרשת כי תצא סימן קמז) ובפרש"י ז"ל על דברים כד טז דמשמע כפירוש הלבוש ולעומת זאת עיין במדרש רבה (פרשה סג אות יד) דמפורש כטעמו של הדברי חמודות. ועיין בפי' החת"ס על התורה (פרשת משפטים ד"ה לא תהיה) שכתב ששני הפירושים אמת, ועיין בשערי אפרים (שער ד אות כו) שכתב שיכוין האב בברכתו כפי שני הפירושים וכן כתבו עוד פוס'.
ובענין אם יש לברך נמי על בתו, הנה אע"פ שכף החיים סימן רכה ס"ק טו כתה דאין מברכים על בתו וכן כתבו עוד כמה פוס' (עיין שו"ת "מנחת עני" חאור"ח סימן ג, שו"ת "עין אליעזר" חאור"ח סימן יד ועוד) מ"מ נראה לי שיש לומר גם על בת ברוך שפטרני מעונשה של זו כפי שהאריך בזה בטוטו"ד בשו"ת יבי"א ח"ו סימן כט אות ג ובחזו"ע הלכות ברכות עמ' תלה ונראה שיש לומר כן כאשר ניכר הדבר בפירסום דילדה זו כבר הגיעה לגיל מצוות והיינו בשמחת בת המצוה שלה ונראה פשוט שיש לעשות שמחה יתירה בהגיע לגיל מצות וכפי שנוהגים כיום וליכא חששא כלל וכפי שכתב בשו"ת "ישכיל עבדי" ח"ה חאור"ח סימן כח והרי זה כמבואר
 
תודה רבה , וכל טוב

שאלות אחרונות

לרשימה המלאה

שאל את הרב!