כולל תפארת הקדש

בראשות הרב שקד בוהדנה שליט"א

הזכרת נפטרים אחרי י"ב חודש

ידוע שאומרים לא להזכיר הנפטר אחרי יב חודש. אבל יש סיפורים על נפטרים אחרי הרבה שנים שעוד צריכים תיקון.אז איך נוהגים בכל זאת ? לא להזכיר השם לפני לימוד לא לעשות השכבה או קדיש ואין מה לעשות אחרי היב חודש

 

תשובת הרב

בס"ד

 

שלום רב לשואל הנכבד

שאלתי את הרב , והרב השיב

הנה יש בסוגיא זו הרבה דעות, ואנו אין לנו אלא דברי רבנו האר"י זצוקללה"ה דגילה לן שמעלת הקדיש אינו רק להציל מגיהנם אלא אף להעלותו מדרגה למעלה ממדרגה בג"ע כדאיתא בשעה"כ דף טו עמודה ב', וזה שלא נוהגים לומר לאחר השנה הראשונה אלא ביום הפטירה או כפי שנוהגים כיום ממוצ"ש בשבוע שחל בו יום הפטירה, הסביר זאת מרן הבא"ח זלה"ה ב"עוד יוסף חי" פרשת ויחי אות ו' דביום הפטירה בכל שנה ודאי ישנה עלייה לנשמה ולכן זהו חובה על היתום לומר בעת זאת קדיש, משא"כ שאר השנה לא ידוע מתי ישנה עליה ע"ש, מ"מ ודאי שישנה תועלת תמיד מכל דבר לימוד ומצוה שיעשו לע"נ הנפטר כפי שכתב להדיא מרן החיד"א זצ"ל בספרו "ככר לאדן" (בליקוטים סימן ה אות י) וה"חסד לאלפים בסימן נו אות א ובספרו "פלא יועץ" בערך כיבוד אב ואם והביאו נמי "כף החיים" סופר בסימן נו אות יט ע"ש ובעיקר לאור מה שגילה לן רבינו האר"י זצוקללה"ה בשעה"ג הקדמה כב שלא כולם זוכים להיכנס מיד לגיהנם לאחר מיתתם וישנם אשר רק לאחר שנים רבות מגיעים לגיהנם, ועיין עוד בספר "נשמת חיים" (מאמר רביעי פרק יט) ולכן בקדיש והשכבה שנוהגים בציבור לא נוהגים אלא בשנה הראשונה ולאחר מכן בשבוע שחל בו יום הפטירה וזאת משום סדר התפילה בציבור דא"א שכולם או רובם יאמרו קדיש או השכבה וזה פשוט, אולם אם הוא נמצא במקום שאין מי שיאמר קדיש, וכן בלימודו ושאר מצות וגמ"ח שזוכה לעשות טוב מאוד להקדיש את זכות אותם דברים לעילוי נשמת יקיריו ואשריו

 

תודה רבה , וכל טוב