האם מותר לתת אוכל מהשולחן לבעלי חיים ?
שלום רב לגאון רציתי לדעת האם מותר לתת לחתולים או לבעלי חיים אחרים אוכל שנשאר מהסעודה בשולחן , כדי שלא יזרק ויהיה בל תשחית אף על פי שאין מזונתם תלויים בי. האם יש איסור בדבר מצד הפשט ? או מצד הקבלה ? והאם יש שוני בין סעודות שבת לסעודות חול או שבשניהם אותו הדין. ואם אסור - נשמח מאד אם הרב יוכל לפרט לנו על פי הפרד"ס את האיסור בדבר. תודה רבה וברכה והצלחה לכת"ר
תשובת הרב
בס"ד
שלום רב לשואל הנכבד
שאלתי את הרב , והרב השיב
ראשית צריך לדעת שישנו חילוק בין לפני ברה"מ לאחר ברה"מ, עיין למרן הבא"ח זלה"ה שנה ראשונה פרשת אמור אות יב' שכתב להזהיר שלא ליתן לבהמה חיה ועוף אפילו הטהורים מן הלחם שבירך עליו המוציא, ולבעלי חיים טמאים לא מן הלחם ולא מכל מאכל הבא על השלחן ע"ש ופירש טעמו בפרשת "שלח לך" אות יב' דהוא משום ניצוצי קדושה הנמצאים בשיורי המאכלים ועתידים להתברר ע"י הברכה האחרונה שאומר האדם על שלחנו, אולם ע"ש דכל הקפידא לא לתת לבע"ח טמאים משיורי המאכל זהו דווקא לפני ברה"מ, אבל לאחר ברה"מ ליכא קפידא, ולכן כל שיורי מאכן שאין מי שיאכלם ודאי ניתן לתנם לבע"ח אף הטאמים, ואין חילוק בין סעודות ימי החול לסעודות שבת מאחר ואין פה טרחא יתירה בעבור הבע"ח ומימלא מפנה את השיורי מאכל מן השלחן, ובמקום לזרקם לפח מניחם במקום שיאכלו אותם בע"ח ואין בזה חשש איסור ותבוא עליו ברכה שמרחם על הבריות
תודה רבה , וכל טוב
שאלות אחרונות
-
בס"ד
ערב שבת קודש , פרשת ויחי , התש"פ שלום לכבוד הרב שזכותו תגן עלינו , תשובותיו של כת"ר מחכימים את כולנו. לגבי תשובתו של הרב בנוגע לביטוש השני שמתבצע במצחא דא"א בסוף יחוד הווין. פרסמנו את תשובתו של כת"ר , ורבים תמהו מהיכן המקור לביטוש בפעם שניה ? הרי גם לאלו שמכוונים פעמיים את ההמשכה מהרדל"א , לפי ההוראה שבסידור , לא רשום שיש שוב בטישה בפעם השניה במצחא דא"א. ולאלו שמכוונים פעם אחת את ההמשכה מהרדל"א גם ככה הם מכוונים רק פעם אחת ביטוש. נשמח לשמוע מכת"ר על מקורות לעיין. ואם נאמר שצריכים את הביטוש בפעם השניה לשם המשכת השפע לפרצופים התחתונים ,והיסוד דעתיק נמצא שם בדעת , כך נוכל לאמר גם על הפרצופים שמתחתם כגון מצחא דאו"א שגם שם גנוז יסוד דא"א ,ומדוע שלא נראה גם שם ביטוש לשם המשכת השפע למטה לז"א ועוד , מה לגביי הכלל שתמיד עושים , מכוונים , מה שכתוב בסידור . והרי בהוראה רשום שיש ביטוש פעם אחת בלבד כנז"ל תבורכו מעינא פקיחא בכל עת שתצרכו לכך . אכי"ר
-
שלום לכבוד מורנו ורבנו, אשמח את הרב שזכיתי במתנת חינם מהקב"ה להוציא עלונים לכבוד שבת קודש בעיר נתיבות, ובס"ד הכרתי את הרב בשיעורים ביוטיוב ומאז בכמה וכמה עלונים כתבתי מחידושי הרב בשם הרב כמובן, וזכינו לתגובות נפעמות רציתי לשאול את כבוד תורתו שאלה שזמן מה מפריעה לי, בכוונה של ק"ש על המיטה שמעתי בשם האר"י מהרב מאיר אליהו שליט"א לכוון להוציא את ניצוצות הקדושה וכו' והס"א ימותו וכו' האם זה לא נקרא להתגרות ? ואשמח לדעת מה ההגדרה של להתגרות ובמה צריך ומותר ... עוד בנוסף ארצה לשאול את הרב, מה לעשות נגד מחשבות רעות ומחשבות לא טובות ? בנוסף אשמח לעצה מהרב להתעלות ולהתקדשות ולתיקוני יסוד וקדושה יומיים שאוכל לעשות ב"נ בס"ד תודה רבה לכבוד הרב ובברכת הדיוט אני מברך את כבוד הרב לאורך שנים בבריאות מעליא אושר עושר רוחני וגשמי וכל טוב, אמן
-
האם הרב עושה תיקוני חילול שבת , כיבוד הורים ,
גויה , אשת איש , נדה וכ'ו
אם כן היכן ומתי
-
בס"ד שלום. מדוע אומרים " ברוך שפטרני מעונשו של זה / זו ? " הריי הם עדיין לא ברי חיוב מצוות , אז למה ההורים נענשים על עבירות ילדיהם ? והאם צריכים לומר " ברוך שפטרני מעונשה של זו " לילדה בגיל י"ב , ואם כן מתי נוכן לאמר זאת ? האם כאשר הבת מגיעה לגיל י"ב או כאשר חוגגים את הבת מצווה ?