קבלה - יחוד החיוורתי ( יחוד הווין ) חלק א'

בס"ד

 

" שלום רב למורנו ורבנו, תודה על כל השיעורים הנפלאים של כת"ר.
  לאחרונה ישבנו על יחוד החיוורתי , ועלו לנו כמה שאלות שנשמח מאד
  אם כת"ר יוכל להאיר את עיננו בתשובותיו המחכימות.
 
1) ראינו מקומות שכתוב ייחוד עם שתי יודין ומקומות אחרים עם יוד אחת
     מהי הדרך הנכונה ?
 
2) האם ביחוד  החיוורתי, הכל כבר קיים (חיוורתי, נימין ודיקנא), או שאנחנו
    עכשיו בונים אותם  ביחוד החיוורתי עצמו ( שמענו צדדים לכאן ולכאן )  
    שהריי בהוראה של המשכת הווין לי"ב תיקוני דיקנא , כתוב בסופה :
    " ויהיו י"ב תיקוני דיקנא " - אם לא בונים כרגע , מהי הכונה " ויהיו " ?
 
3) האם יחוד החיוורתי הוא רק להשגת : חכמה , בינה , דעת וגילוי סודות התורה
    או גם להמתקת דינים מעל עם ישראל ומעל האדם ?
 
4) כאשר אנחנו ממשיכים ומאירים מהחיוורתי לי"ב נימין וכן בווין לי"ב תיקוני דיקנא
    ןכן בנקודות ובטעמים , האם ההמשכה תהיה מהע"ב הימני קודם , ואז מהע"ב השמאלי
    ולבסוף מהע"ב האמצעי ( חח"ן , בג"ה , דת"י ) , או מהימני , מהאמצעי , ומשמאלי 
    כי הריי ד' קבוצות נימין בימין , ד' קבוצות נימין בשמאל , ו-ד' מאחורה.
   ואיזה מהיודין ( מהנימין ) מסמלים את הנימין מאחורה ? האם ה-ד' יודין באמצע או ה-ד' יודין בצד שמאל ?
 
5) כאשר אנו ממשיכים לנימא הכוללת או לתיקון הי"ג , מהי הצורה המדוייקת שיש לנו לראות
    את האות יוד או את האות ואו הכוללת ? למשל , הרב תדהר שליט"א צייר אות יוד גדולה ובתוכה ה-י"ב יודין קטנים,
   ומתחת היוד הגדולה מופיעים י"ב יודין ; בסידור רחובות הנהר וכן בשער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א מופיעים
   יוד גדולה ומתחתיה י"ב יודין , לעומת זאת בעץ חיים למוצאיהם מסודרים רק י"ב יודין  ?
 
6) כאשר אנו ממשיכים ומאירים מהי"ג חיוורתי לי"ב תיקוני דיקנא , האם ה- ט' ווין מאירים בדיקנא ואז מתחברים עם ה-ג' ווין  אשר בשם קס"א אשר הוא לבושיהם , ואז נהיים י"ב תיקוני דיקנא , כמו שההוראה אומרת : קודם להמשיך ולהאיר לתיקוני דיקנא , ואז יתחברו ??? 
   או ש-ט' ווין דחיוורתי מתחברים עם ה-ג' ווין אשר בשם קס"א , ואז כל ה-ד' ווין מה-י"ב ווין מאירים ל- ד' תיקוני דיקנא, כל צד בפני עצמו ???
7) בהמשכת נקודות לי"ב נימין , האם מדוייק יותר לכווין חולם-קמץ או קמץ חולם ? וכן בטעמים של הווין של ה-י"ג
    ונקה , האם טעמים עליונים קודם ואחרי זה טעמים אמצעיים ולבסוף טעמים תחתונים  או לא משנה הסדר .
 
8) בהמשכת נקודות ל-י"ב תיקוני דיקנא , ה- ואו האחרונה בכל קבוצה מקבלת ניקוד יתר מהאחרות ,
   וזה בנוסף לניקוד שהיא מקבלת כמו כל שאר הווין בקבוצתה ;  ראינו סידורים שסידרו את התוספת באמצע
   הניקוד הרגיל שקיבלה כמו שאר הווין , לדוגמא בסידור רחובות הנהר באות ואו האחרונה של ה-י"ב תיקוני דיקנא,הניקוד של שאר הווין בקבוצתה הוא : סגול, שווא , סגול --- הניקוד של האות ואו האחרונה הוא " סגול , סגול , שווא , סגול --- כאן התוספת באה לפניי , במקום בסוף אחרי הניקוד הרגיל , וכן בהמשכת טעמים ל-י"ב תיקוני דיקנא - בקבוצה הימנית הטעמים שכל אות ואו קיבלה הוא : שופר הולך , תביר --- באות ואו האחרונה , התוספת היא " דרגא "  והיא מופיעה בין שופר הולך ובין תביר , באמצע ( האם צריך לכווין כאן שופר הולך , דרגא , תביר ??? ), לעומת זאת בקבוצה האמצעית התוספת של הואו האחרונה הוא " מאריך " וכאן הוא מופיע לפניי הטעמים הרגילים שהם " תרי טעמי " , וכן בקבוצה השמאלית " שבא געיא " מופיע לפני טרחא , אתנח .
ראינו מקום שסידרו את התוספות בסוף הניקוד הרגיל כגון סגול , שווא , סגול ואז התוספת סגול --- וכן בטעמים , התוספת בסוף.
האם כך יהיה יותר מדוייק לכווין ???
 
9) כאשר מסלקים את הנימין לצדדים ומתחברים בפאות דא"א , האם הם מתחברים מקדימה לפנים האוזן - למעלה בפאות הראש או מאחורי האוזניים ? ואם מלפנים , אז מהי הכוונה באדרא שכתוב שהפאות מאחורי האוזניים ?
 
10) " כאשר הסתלקו הנימים מעל פני א"א, אז יוצא אור גדול מנהי"ם דעתיק "  נצח והוד דעתיק התלבשו בתרין אודנין , ובתרין עיינין דא"א ; האם האור יוצא גם מהאודנין או רק ממצחא , מעיינין , ומחוטמא דא"א ?
 
11) ז"ת דעתיק שמתלבשים ברישא דא"א , מי הם ? האם הם ה-ז"ת הפרטיים דחסד דעתיק ( יומא דכולהו ) ?
     לפי האש"ל הארוך באוצרות חיים בשער א"א , הרב הסביר שהרדל"א דעתיק הוא של המלכות דעתיק וכל מה 
    שמתלבש ה-ז"ת הם דמלכות בלבד ; אם כן - האם כאן מה שמתלבש ברישא דא"א הם ז"ת דחסד דמלכות דעתיק ???
 
 
12) מה הסיבה שסידרו את הראשי תיבות ג"ט קע"ר פ"ח לא לפי הסדר ? שהריי קרומא דאוירא נמצא בין הגולגלתא ובין  ה-טלא בדולחא , וכן רעוא דרעוין נמצא מעל עמר נקא .
 
13) היכן מופיע המקור שיש כ"ד בתי דין במצחא דז"א ?
 
14) מה ההבדל בין עת רצון שהרב כותב לייחד יחוד זה ובין שאר הזמנים ? ומה לגביי לכווין את יחוד החיוורתי בחודש אלול או בעשרת ימי תשובה אחרי שקיעה לפני חצות , שמענו רב שאמר " לכאורה אפשר , אבל לא נראה שכדאי " ?
 
15) שמענו שיעור מאחד הרמים בישיבת עטרת מרדכי ששמע מכמה אנשים נאמנים שהרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר שבמנחה של שבת , כיוון שכבר מגיעים עד א"א , לא רלוונטי לעשות את יחוד החיוורתי אז.
     מה דעת כת"ר בענין זה ?
 
16) האם מעל אוירא יש קרום נוסף בין האוירא ובין הגולגולת ? אם אפשר מקורות לעיין, תודה.
 
17) ביר"א האדום וכן בעץ חיים למוצאיהם לא מופיע ציורים של האותיות , נקודות , וטעמים מתחברים אחד עם השני --- אלא רק מלל , מהי השיטה שהרב ממליץ ? האם מספיק בידיעה לדעת שמתחברים או צריך לראותם בעיניים ?
     
 
     תודה רבה לכבוד תורתו , ומחכים בקוצר רוח לתשובותיו של הגאון.
     שנה טובה ומבורכת לכבוד תורתו ולכל משפחתו.
 
 

תשובת הרב

בס"ד

שלום רב לשואל הנכבד

שאלתי את הרב והרב ענה

תשובה לשאלה 1- נראה פשוט שצ"ל "יחוד" עם יוד אחת בניקוד חיריק אולם מאחר וישנם ספרים שאינם מנוקדים לכן הוסיפו יוד וכתבו "ייחודים" ועיין כעין זאת בהקדמה לקונטרס היחאילי לרבי יצחק אלפייא זצ"ל.

2- נראה ברור שהחוורתי נימין ודיקנא קיימים ונמצאים, אלא שאנו עתה ע"י היחוד מאירים בהם וממשיכים דרכם שפע למטה ולכן ע"י תוספת ההארה מקבלים את שלמות שמם מאחר ומקיימים את ייעודם להמשיך הארתם לפרצו' התחתונים.

3- היינו הך, דע"י שמתמתקים הדינים והשפע מתרבה כך מתגלים יותר סודות התורה, ומי שזכה שייעשה דבר זה על ידו מימלא גם זוכה תחילה.

4-  אכן ישנם צדדים לכאן ולכאן, ואני רגיל לכוון ימין ושמאל ואמצע בכל הכוונות אלא א"כ מפורש אחרת, או ישנה קבלה ברורה לכוון אחרת כדאיתא בסידור בכמה דוכתי , ולכן בד' יודין דאמצע נכוין באחרונה והם ירמזו לד' נימין שמקבלים הארה מד' חיוורתי מאחורה.

5- אין נפקא מינא, העיקר שהמכוין ידע ויבין בדעתו שהכונה היא ליוד' היג' הכוללת כל יב' יודין.

6- סדר הכונה היא לכוין בתלת ווין דע"ב ראשון ואח"כ ו' רביעי דקס"א ואח"כ בג' ווין דע"ב שני ואח"כ בו' שמיני דקס"א וכו' ולאח"מ להאיר ביב' תיקוני דיקנא ולכוללם בתיקון היג'.

7. לגבי שני השאלות, נראה דלא משנה כ"כ הסדר, ומשום נוחות הכוונה רגילים לכוין ממעלה למטה, ואה"נ אם אפשר לכוונם יחד שפיר דמי.

8-מאחר וכתבתי לעיל דאם אפשר לכוונם יחדיו שפיר דמי, נראה דאין כ"כ נפקא מינא בסדר.

9- ראשית צריך לדעת שהכא עיקר היחוד הוא לגלות מצחא ופנים דא"א וכו' כך שאין גילוי מילתא לענין האזניים, ומכל מקום בענין שהאזניים  צריכות להיות גלויות , מקור הדברים מתיקוני הזוה"ק תיקון ע דף קכב ע"א וכ"ה ב"אדרא זוטא" ובשני המקומות לא כתוב שהפאות צריכות להיות מאחורי האזנים, אלא להעבירם מעל האזנים והכונה לצד אחר, העיקר שלא יהיו סרוכים על האזן ולכן גם אם מעבירם לצד הפנים אין הם סרוכים על האזן, ועיין שכך פירש ה"משנה הלכות" ח"ח סימן יד ו"פסקי תשובות" אור"ח סימן צב אות ג ע"ש ומרן הבא"ח זללה"ה בפירושו בניהו על תיקוה"ז שם שהאריך שעיקר דברי הזוה"ק קאי בעולמות העליונים אולם מטעם אחר כתב שם להיזהר מהשערות שגדלים באזן ממש שצריך להעבירם לפחות פעם בחודש ואין בזה חשש משום לא ילבש גבר וכו', דלאו להתנאות עבדי. ובהמשך כתב לגבי פאות הראש שלא יהיו נסרכין ותלויים על פתח האזן, אלא ידחה אותם לצד אחר, וכתב שהוא נוהג לדחותם אחרי האזן, וכן גם אנו נוהגים אולם בזוה"ק לא כתוב דוקא אחורי האזן ע"ש ולכן אפשר לומר דהכא ביחוד הווין העיקר לסלק את הנימין לצדדים לגלות מצחא ופנים דא"א והנימין מתחברים עם פאות הראש מצד פנים ולעולם האזן גלויה וק"ל.

10- באור יוצא מצד הפנים של א"א, היינו מצחא עיינין וחוטמא וכ"ה להדיא ביחוד.

11- תשובה לשאלה הראשונה (עד המילים- יומא דכולהו)- כן מבואר  להדיא במבו"ש שער ג' ח"ב פ"ג דף כב ע"ד- כג ע"א עיין שם היטב.

תשובה לשאלה השניה- אכן כך הדברים.

12- הסיבה היא לפי סדר הספירות של ז"ת דחסד דעתיק כיצד מתלבשים בא"א והיינו שהחסד מתלבש בגלגלתא דא"א והגבורה בטלא דבדולחא היינו חכמה דא"א, קרומא דאויא מתלבש בו ת"ת דעתיק, עמר נקא שהוא באזניים מלובש בהם פנימיות נה"י דעתיק, רעוא דרעוין שהוא המצח מלובש שם יסוד דעתיק שהוא למטה מפנימיות נה"י כנודע, פקיחא דעיינין מתלבשים בהם חיצוניות נ"ה דעתיק אשר למטה מיסוד כנודע, וחוטמא בו מתלבשת מלכות דעתיק ועיין ע"ח שער א"א פרק ו' וק"ל.

13- המקור הוא בזוה"ק "אדרא רבה" בפרשת נשא דך קלו ע"ב וישנם כמה שיטות המפרשים ע"ש.

14- פשוט שככל שהזמן מוכשר לכך יותר אפשר לפעול ולהשפיע יותר, ולגבי ההיתר מתי מותר לייחד זאת, ברור שפתיו של רבינו מוהרח"ו ז"ל מיללו שטוב מאוד ייחוד זה בכל עת ובכל שעה בכל השנה כולה, ולכן אין לחדש המצאות חדשות שלא חשש להם מוהרחו זיע"א.

15- דעתי הענייה שהדברים לא קשורים זה לזה ומערכת התפילות לחוד והייחודים לחוד ואין שם מניעה לייחד בכל זמן כפי שכתבתי לעיל הגם שבפנימיות הם קשורים זה לזה אולם לא מעכבים זה לזה ויש לי בזה אריכות דברים עם מקורות נאמנים ואכ"מ.

16- בכתבי האר"י זצוקללה"ה מוכח שישנו רק קרום אחד בין חכמה סתימאה לאוירא דכיא אולם הראב"ד על ספר היצירה כתב שישנם ב' קרומות והביאו הדע"ה על שער רוה"ק דף מ"ה ע"א-ע"ב אולם מה שרצה המגיה שם להוכיח כן משעה"כ המעיין יראה דליכא הוכחה מהתם, ולכן אנו אין לנו אלא דברי רבנו האר"י זצוקללה"ה דליכא אלא קרומא דאוירא חדא וכך כתבו כל המפרשים על ע"ח שער יג פ"ג ועוד.

17- נראה ברור שצריך לכתחילה לראותם בעיניים ולכווין בהם, אולם גם אם מכוון במלל לחוד יש בזה תועלת גדולה.

 

תודה רבה , וכל טוב

שאלות אחרונות

לרשימה המלאה

שאל את הרב!