קבלה - יחוד החיוורתי ( יחוד הווין ) חלק א'
בס"ד
תשובת הרב
בס"ד
שלום רב לשואל הנכבד
שאלתי את הרב והרב ענה
תשובה לשאלה 1- נראה פשוט שצ"ל "יחוד" עם יוד אחת בניקוד חיריק אולם מאחר וישנם ספרים שאינם מנוקדים לכן הוסיפו יוד וכתבו "ייחודים" ועיין כעין זאת בהקדמה לקונטרס היחאילי לרבי יצחק אלפייא זצ"ל.
2- נראה ברור שהחוורתי נימין ודיקנא קיימים ונמצאים, אלא שאנו עתה ע"י היחוד מאירים בהם וממשיכים דרכם שפע למטה ולכן ע"י תוספת ההארה מקבלים את שלמות שמם מאחר ומקיימים את ייעודם להמשיך הארתם לפרצו' התחתונים.
3- היינו הך, דע"י שמתמתקים הדינים והשפע מתרבה כך מתגלים יותר סודות התורה, ומי שזכה שייעשה דבר זה על ידו מימלא גם זוכה תחילה.
4- אכן ישנם צדדים לכאן ולכאן, ואני רגיל לכוון ימין ושמאל ואמצע בכל הכוונות אלא א"כ מפורש אחרת, או ישנה קבלה ברורה לכוון אחרת כדאיתא בסידור בכמה דוכתי , ולכן בד' יודין דאמצע נכוין באחרונה והם ירמזו לד' נימין שמקבלים הארה מד' חיוורתי מאחורה.
5- אין נפקא מינא, העיקר שהמכוין ידע ויבין בדעתו שהכונה היא ליוד' היג' הכוללת כל יב' יודין.
6- סדר הכונה היא לכוין בתלת ווין דע"ב ראשון ואח"כ ו' רביעי דקס"א ואח"כ בג' ווין דע"ב שני ואח"כ בו' שמיני דקס"א וכו' ולאח"מ להאיר ביב' תיקוני דיקנא ולכוללם בתיקון היג'.
7. לגבי שני השאלות, נראה דלא משנה כ"כ הסדר, ומשום נוחות הכוונה רגילים לכוין ממעלה למטה, ואה"נ אם אפשר לכוונם יחד שפיר דמי.
8-מאחר וכתבתי לעיל דאם אפשר לכוונם יחדיו שפיר דמי, נראה דאין כ"כ נפקא מינא בסדר.
9- ראשית צריך לדעת שהכא עיקר היחוד הוא לגלות מצחא ופנים דא"א וכו' כך שאין גילוי מילתא לענין האזניים, ומכל מקום בענין שהאזניים צריכות להיות גלויות , מקור הדברים מתיקוני הזוה"ק תיקון ע דף קכב ע"א וכ"ה ב"אדרא זוטא" ובשני המקומות לא כתוב שהפאות צריכות להיות מאחורי האזנים, אלא להעבירם מעל האזנים והכונה לצד אחר, העיקר שלא יהיו סרוכים על האזן ולכן גם אם מעבירם לצד הפנים אין הם סרוכים על האזן, ועיין שכך פירש ה"משנה הלכות" ח"ח סימן יד ו"פסקי תשובות" אור"ח סימן צב אות ג ע"ש ומרן הבא"ח זללה"ה בפירושו בניהו על תיקוה"ז שם שהאריך שעיקר דברי הזוה"ק קאי בעולמות העליונים אולם מטעם אחר כתב שם להיזהר מהשערות שגדלים באזן ממש שצריך להעבירם לפחות פעם בחודש ואין בזה חשש משום לא ילבש גבר וכו', דלאו להתנאות עבדי. ובהמשך כתב לגבי פאות הראש שלא יהיו נסרכין ותלויים על פתח האזן, אלא ידחה אותם לצד אחר, וכתב שהוא נוהג לדחותם אחרי האזן, וכן גם אנו נוהגים אולם בזוה"ק לא כתוב דוקא אחורי האזן ע"ש ולכן אפשר לומר דהכא ביחוד הווין העיקר לסלק את הנימין לצדדים לגלות מצחא ופנים דא"א והנימין מתחברים עם פאות הראש מצד פנים ולעולם האזן גלויה וק"ל.
10- באור יוצא מצד הפנים של א"א, היינו מצחא עיינין וחוטמא וכ"ה להדיא ביחוד.
11- תשובה לשאלה הראשונה (עד המילים- יומא דכולהו)- כן מבואר להדיא במבו"ש שער ג' ח"ב פ"ג דף כב ע"ד- כג ע"א עיין שם היטב.
תשובה לשאלה השניה- אכן כך הדברים.
12- הסיבה היא לפי סדר הספירות של ז"ת דחסד דעתיק כיצד מתלבשים בא"א והיינו שהחסד מתלבש בגלגלתא דא"א והגבורה בטלא דבדולחא היינו חכמה דא"א, קרומא דאויא מתלבש בו ת"ת דעתיק, עמר נקא שהוא באזניים מלובש בהם פנימיות נה"י דעתיק, רעוא דרעוין שהוא המצח מלובש שם יסוד דעתיק שהוא למטה מפנימיות נה"י כנודע, פקיחא דעיינין מתלבשים בהם חיצוניות נ"ה דעתיק אשר למטה מיסוד כנודע, וחוטמא בו מתלבשת מלכות דעתיק ועיין ע"ח שער א"א פרק ו' וק"ל.
13- המקור הוא בזוה"ק "אדרא רבה" בפרשת נשא דך קלו ע"ב וישנם כמה שיטות המפרשים ע"ש.
14- פשוט שככל שהזמן מוכשר לכך יותר אפשר לפעול ולהשפיע יותר, ולגבי ההיתר מתי מותר לייחד זאת, ברור שפתיו של רבינו מוהרח"ו ז"ל מיללו שטוב מאוד ייחוד זה בכל עת ובכל שעה בכל השנה כולה, ולכן אין לחדש המצאות חדשות שלא חשש להם מוהרחו זיע"א.
15- דעתי הענייה שהדברים לא קשורים זה לזה ומערכת התפילות לחוד והייחודים לחוד ואין שם מניעה לייחד בכל זמן כפי שכתבתי לעיל הגם שבפנימיות הם קשורים זה לזה אולם לא מעכבים זה לזה ויש לי בזה אריכות דברים עם מקורות נאמנים ואכ"מ.
16- בכתבי האר"י זצוקללה"ה מוכח שישנו רק קרום אחד בין חכמה סתימאה לאוירא דכיא אולם הראב"ד על ספר היצירה כתב שישנם ב' קרומות והביאו הדע"ה על שער רוה"ק דף מ"ה ע"א-ע"ב אולם מה שרצה המגיה שם להוכיח כן משעה"כ המעיין יראה דליכא הוכחה מהתם, ולכן אנו אין לנו אלא דברי רבנו האר"י זצוקללה"ה דליכא אלא קרומא דאוירא חדא וכך כתבו כל המפרשים על ע"ח שער יג פ"ג ועוד.
17- נראה ברור שצריך לכתחילה לראותם בעיניים ולכווין בהם, אולם גם אם מכוון במלל לחוד יש בזה תועלת גדולה.
תודה רבה , וכל טוב
שאלות אחרונות
-
בס"ד שלום רב לכת"ר. רציתי לדעת האם זאת יוהרא ללבוש בגדים לבנית בשבת בפרסיה ???
-
שלום רב לכבוד הרב שמענו שיעור של הרב , שבשיעור הנ"ל הרב הסביר שאם יש גירושין אז הזיווג לא היה הזוווג האמיתי ; אם כן למה המזבח מוריד דמעה ??? הריי זה לא הזיווג האמיתי. ועוד , כל אלו שמתעסקים בשלום בית - על מה כל הטירחה ? תנו לזוג לזרום עם המציאות ואם ישארו ביחד אזי זה הזיווג , ואם לא - אז אין זה הזיווג.
תודה רבה לכבוד הרב , ושנה טובה ומבורכת
-
שלום וברכה למורינו ורבנו שליט"א, יישר כח עצום על כל השעורים הנפלאים והמרתקים, ובפרט בנביא, אנו נהנים מאוד וזוכים להתעלות בזכות הרב, ה' ית' יתן לרב כח להוסיף עוד כהנה וכהנה בלימוד התורה ובמסירת השיעורים ובהרבצת התורה לרבים ! שמעתי את הביאור הנפלא בשיעור של הרב במלכים, על הגמ' בסוכה על רשב"י שאמר שיכול לפטור את העולם כולו מן הדין, והרב הביא את הרמ"ע מפאנו שמסביר את הדברים הפוך, שאם היה רשב"י לבד בלי רבי אלעזר ויותם בן עזיהו, היה לו כח גדול יותר שהיה יכול לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנברא העולם ועד סופו. רציתי להוסיף פנינה קטנה אם בעיני הרב יוכשר, שבעוד שהרב הסביר פסוק זה ההייתי באמצע כתיבת ספר בפס'- "על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, לא יומת על פי עד אחד" בפרשת שופטים. וממש התחבר לי הביאור הנ"ל עם הפס' הזה באופן זה- על פי שנים עדים (רשב"י ורבי אלעזר) או שלשה עדים (רשב"י, רבי אלעזר, ויותם בן עוזיהו) יומת המת (אין מספיק כח לדון את העולם לכף זכות, אמנם- ) לא יומת על פי עד אחד (שאם היה רשב"י לבדו, היה לו כח לדון הכל לכף זכות לגמרי)
-
האם נפטר יכול להגיד לחולם שטוב לו מאוד. ושאין דבר כזה גיהנם?