כולל תפארת הקדש

בראשות הרב שקד בוהדנה שליט"א

בס"ד

יחוד הווי"ן חלק ב

שלום רב למורנו האהוב , עטרת ראשנו ותפארתנו. שמחנו עד אין קץ לראות את תשובותיו של כת"ר לגביי היחוד המיוחד הזה . בינתיים עלו לנו בלימוד עוד שאלות נוספות ביחוד הווין ; אנחנו יודעים שכת"ר מאד עסוק , אבל נשמח מאד אם כת"ר יוכל לענות לנו ולהחכים את כולנו.

1) בסידור רחובות הנהר ק"ש שעל המטה , מובא לכווין יחוד חיבור ג' שמות אדנות , הויה , אקיק – ממטה למעלה ומלמעלה למטה . מהי הסיבה שמחברים בצורה כזאת ? האם הכוונה שמחברים את העולמות מתתא לעלא ? ואם כן אז למה צריך לחבר שוב את העולמות מעלא לתתא ?

2) לפני יחוד הווין , כאשר מיחדים את יחוד ב' אלקים משולבים - האם צריך לקרוא את הנוסח ( המלל ) בפה או מספיק לכוונו בעיניים או שמספיק לכווין רק את ב' האלקים משולבים בניקודם ובאותיות ובניקוד של המשפט "השם אל השטן יגער " ? והאם צריך לכוונו גם לפני היחוד וגם בסופו ?

3) בעץ חיים בשער א"א מובא שרישא דלא יתידע זאת שם ב"ן דעתיק מכיוון שיש ספיקות מה היא לקחה , האם ההמשכה ביחוד הווין הוא משם ב"ן דעתיק – מהנו'ק בלבד ?

4) למה צריך שביחוד הווין המיתוק והחסדים מתגלים על ידי אור חוזר ?

5) מהיכן יוצא אור החיוורתי ? האם מהנקבוביות שבקדרת המח ?

6) מהי הסיבה דנימין דא"א מכסים את פניו ?

7) ביחוד הווין אנו ממשיכים הארת אותיות , נקודות , וטעמים מתתא לעלא – מהי הסיבה שמתחילים מתתא לעלא ? ומדוע ממשיכים דוקא הארת אותיות , נקודות וטעמים ?

8) בעץ חיים החדש למוצאיהם מצוייר רישא דא"א ובאודנין כתוב נסתר ובעינין כתוב נגלה , מה ההבדל בינהם ? וגם מצוייר חיצים משניי האודנין כלפי פנים ( כלפי העינין ) ורשום או"ח , וכן מהעינין לכיוון האמצע מצוייר שוב חיצים ורשום או"ח . מהי הכוונה של חיצים אלו ? האם יש התחברות ביניהם ? נשמח מאד אם הרב יוכל להסביר לנו ענין זה.

9) בהוראה הראשונה בעץ חיים למוצאיהם רשום " ואלו הג' ע"ב הם החיוורתי דגולגלתא דא"א , הנמצאים ( מלשון מיצוי ) מאור חוזר דנ"ה דעתיק ... " מה הכוונה " מיצוי " ?

10) בחלק מהסידורים וכן בחלק מהמהדורות של שער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א , מופיע חיוורתי הי"ג , ובחלק לא מופיע בכלל הי"ג. האם יש ענין לראות את החיוורתי הי"ג ?

11) כאשר אנו ממשיכים הארת אותיות ט' ווין לדיקנא , וכן בהמשכת הארת נקודות לנימין ולדיקנא – רשום להמשיך את ההארה מהי"ג חיוורתי , האם זה מוסכם שבמקומות הנ"ל ממשיכים תמיד מהי"ג ולא מהי"ב חיוורתי ? ואיך ממשיכים מהי"ג לי"ב ? או משום שהי"ג הוא פשוט אחד שכולל בתוכו י"ב ואז ההשפעה היא מהי"ב שנמצאים בתוך הי"ג לי"ב.

12) מהי הסיבה שהנימין מיוצגות דוקא על ידי יודין ?

13) ראינו שהרב כתב שהוא נוהג לכווין תמיד חח"ן , בג"ה , דת"י , - אחרי מחילה מכבוד תורתו , ומי אנחנו ? עפר לרגלי הרב , אולם בהקדמה ליחוד בשער רוח הקודש מובא הסדר ושם לפי ההקדמה יוצא שצריך לכווין ימין – אמצע – שמאל , האם בהקדמה מובא בדוקא סדר זה , או לא דק ?

14) כאשר ממשיכים הארת יודין לנימין , האם אפשר לכווין כל קבוצה של ד' ביחד או חייבים לכווין הארת של היודין כל אחד בפני עצמו ?

15) כאשר ממשיכים הארת ג' ווין בצד הימיני לדיקנא ושם מתחברים עם האות ו' דקס"א ואז נהיים ד' ווין , האם אפשר להאיר ישר בדיקנא ואז להמשיך את הארת החח"ן לתיקון הי"ג – ואחר כך לעבור לצד השמאלי ולעשות אותו הדבר , וכן באמצע ; ובכך לחסוך שלב של הארה בין הי"ב תיקוני דיקנא לבין התיקון הי"ג , או שלא נכון לכווין כך ?

16) הג' ווין שמאירים מהחיוורתי לדיקנא ומתחברים ב ו' דקס"א ( שם קס"א הוא הלבוש ) האם ה-ג' ווין מתלבשים באות ו' דשם קס"א או רק מתחברים איתו ? כאשר רואים את הי"ב תיקוני דיקנא , רואים את ה- ג' ווין דשם קס"א גדולים – מהי הסיבה ?

17) בשער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א מובא שכאשר ממשיכים הארת אותיות דיודין ודווין מה-י"ב לתיקון הי"ג רשום כך : בנימין - " נימא הי"ג הכוללת תמשיכנה מהי"ב יודין אחר שהאירו למטה " והוראה שניה : " ומהי"ב יודין הנ"ל נמשכים עוד י"ב אחרים ומאלו נעשית נימא הי"ג " מהי הכוונה ? האם ההוראה הראשונה היא רק הקדמה להמשכת הי"ב האחרים ? כי אם הכוונה להמשיך לנימא הי"ג מהי"ב יודין , מהי הכוונה בהוראה השניה להמשיך עוד י"ב אחרים ומאלו נעשית נימא הי"ג הכוללת ? נשמע כמו כפילות. וכן בווין. איך צריכים לכווין ?

18) מדוע הוא השוני אצל הרב אסוס שליט"א בין הלשונות של המשכת הי"ב נימין לתיקון הי"ג , ובין הלשון של המשכת הי"ב ווין לתיקון הי"ג " ונקה " , לדוגמה בהמשכת הי"ב יודין רשום " ומהי"ב יודין הנ"ל נמשכים עוד י"ב אחרים " , ובווין כתוב " מהי"ב הנ"ל להוריד עוד י"ב ווין אחרים..." וגם ביודין כתוב " ומאלו נעשית נימא הי"ג הכוללת " ובווין כתוב שההמשכה היא " ... אל תיקון ה-י"ג ונקה." , הריי הרב הסביר לנו שהכל כבר קיים – אז מהי הכוונה " ומאלו נעשית נימא ה-י"ג הכוללת " ?

19) מה ההבדל בין הי"ב נימין לבין הי"ב נימין אחרים הנמשכים לתיקון ה-י"ג ?

20) מדוע נמשכים נקודות דוקא על ידי אות דלת ?

21) בהמשכת נקודות לווין יש ניקוד שורוק , ישנם סידורים שציירו את האות ואו ואז את הניקוד שורוק , אולם בשער רוח הקודש של הרב אסוס מובא רק הניקוד שורוק מבלי האות ואו , ורשום בהערות למטה " למודעי שבכל אורך הספר שורוק הוא נקודה בלא ו' בכל מקום כמ"ש בכל כ"י ולא ו ( מצוייר ו' עם ניקוד שורוק ) המופיע בדרושי א"ק בלבד , אפילו שישנה דיעה כזאת אבל היא יחידה מול כתבי היד .) מהי הצורה הנכונה ???

22) כאשר כתוב בסוף היחוד " יכוין לסלק ולחבר הנימין , ויתחברו בפאות דא"א " , הרב אסוס שליט"א כותב בהערה למטה ( " ומזה שכתוב יכוין לחבר , נ"ל שצריך לכוין בפועל ולא רק לחשוב במחשבתו שנעשה הדבר מאליו . והבוחר יבחר " ) – האם החיבור והמשכת ההארה נעשית כרגע במלל או אחר כך , כאשר מחברים אותם בפועל ורואים בעינים את החיבור וההארה ?

23) כאשר ממשיכים הארה מהחכמה דעתיק למצחא דז"א , האם יש שוב ביטוש בין בינה דעתיק ליסוד דעתיק הנמצא במצחא דא"א ? ומדוע אין המשכה כרגע אל עינים דז"א כמו כאשר המשכנו מבינה דעתיק ?

24) בספר " שבילי הנהר חלק ב' " של הרב בניהו שמואלי שליט"א בדף שפ' כתוב קודם באות ג' שמה שכתוב לגבי יחוד הווין " שהוא טוב מאד לכווין בכל עת ובכל שעה בכל השנה כולה " ש "משמע לכאורה מלשון הרב שאפשר לכווין יחוד הווין בלילה קודם חצות..." ובהמשך באותה אות מוכיח שמזה שרשום " ואם תייחד בביתך לא תייחד " אלא אחר חצות לילה " ( מודגש ) שיש איסור לכווין קודם חצות , ובהמשך בסוף אות ג' כותב שם " ומה שכתב הרב לכוין יחוד הווי"ן בכל עת ובכל זמן הוא מחצות הלילה וכל היום כולו ולא בחצי הלילה הראשונה ." עד כאן לשונו באות ג' . ובאות ד' שורה רביעית באמצע כותב " ...אלא שהרב רוצה לומר שבימי החול אסור לכוין קודם חצות לילה..." מהי דעת כת"ר בנושא ?

25) בליל שבת , האם יש מעלה יותר גדולה לעשות את היחוד אחר הסעודה ישר, מאשר אחר חצות בליל שבת ? הרב בניהו שליט"א כותב בשבילי הנהר חלק ב' דף שפ' אות ד' " קודם חצות לילה. פירוש אפילו קודם חצות לילה וכמו שכתב הרב לעיל ובודאי שאפשר לעשות יחוד הווי"ן בליל שבת אחר חצות לילה וע"י היחוד גורמים יחוד ביעקב ורחל והוא דבר חשוב מאד אלא שהרב רוצה לומר שבימי החול אסור לכוין קודם חצות לילה ובליל שבת אפשר גם קודם חצות ואדרבה גם אחרי חצות לילה אפשר וכדאי לכוין יחוד הווי"ן לאחר חצות לילה בליל שבת. ועי' בסידור היר"א דף 160 שהביא הקדמת הרש"ש ליחוד הווי"ן וכתב שם וז"ל : ויחוד זה כתב האריז"ל וכו' וגם בכל לילה אחר חצות , ובליל שב"ק " אפילו " קודם חצות. , הוסיף שם תיבת אפילו וא"כ כ"ש שאפשר קודם חצות ." עכ"ל . משמע שיש מעלה יותר גדולה אחר חצות , כביכול בסידור היר"א הוסיף תיבת " אפילו " קודם חצות לאפוקי ימי חול שאסור קודם חצות. מהי דעת כת"ר בנושא ?

26) בסוף היחוד רואים זיווג של הויה אדנות , אם מיחד ביום רגיל במשך השנה- את מי מיחד את יעקב ורחל או את יעקב ורחל ? הרב בניהו שליט"א כותב בשבילי הנהר חלק ב' אות ב' בשלשה שורות האחרונות " אבל בעשרת ימי תשובה שאין כלל יחוד ליעקב ורחל בכל שעות היום ע"י יחוד הווי"ן תעשה יחוד יעקב ולאה כמו בכל יום בחצות לילה ." עכ"ל 

תודה רבה מראש לכת"ר , ומחכים בקוצר רוח לתשובותיו המחכימות של כת"ר.

בס"ד חודש טוב ומבורך לרבנו הרב הגאון שליט"א. הרבה שואלים היכן היה השם בשואה ? איך כל כך הרבה בני אדם נהרגו? האם יהיה נכון להגיד שמכיוון שנגזרה הגזירה שימותו כך וכך מילוני אנשים , ואין איתנו יודע למה השם החליט כך - האם משום גלגולים קודמים , או משום התבוללות , אולם כך החליט השם יתברך ; והחליט להוציא את גזירתו על ידי ימח שמו - אולם גם אם ימח שמו לא היה קיים ונגיד שלא הייתה השואה קוראת , עדיין המספר שנגזר עליהם למות - היו נפטרים כל המיליונים הללו פשוט בדרך אחרת, כי הלא רבות פתרונות הם לשם יתברך . האם יהיה נכון להגיד כך ?

לכבוד הרב הגאון והחשוב הרב שקד בוהדנה שליט"א: בספרו של הרב " דרכי קודש " בהסכמה מהרב הגאון המקובל הרב בוגנים שליט"א , בהערה למטה אות א' הרב מזכיר את " האר"י " ומציין אחריו את הנוטריקון זצוקללה"ה = " זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא " , רצינו לדעת מדוע הרב החליט להשתמש דווקא בנוטריקון הנ"ל , ולא לדוגמה להשתמש בנוטריקון " זצטולה"ה = זכר צדיק טהור וקדוש לחיי העולם הבא " ? למשל בראשון לא נאמר " טהור " , ובשני לא נאמר " לברכה " , כי אפשר היה להשתמש ב- " זצטולה"ה " ולאמר לפענ"ד שמי שטהור וקדוש הריי ממילא זוכה לברכה , או שהרב בחר להשתמש בנוטריקון הנ"ל , שהריי מי שזוכה לברכה הריי הוא בהכרח טהור וקדוש , שהריי לא זוכים לברכה אם לא טהורים וקדושים. תודה רבה לכת"ר , ומקווים שכת"ר יאיר את עיננו.

מה פירוש הפסוק "המקרה במים עליותיו" על איזה איזה מים מדובר ומה זה עליותיו?