מידת הכעס
שלום וברכה למורנו ורבנו הגאון הגדול הרב שקד בוהדנה שליט"א אשר ממימיו אנו שותים בצמאון רב, אשרינו שזכינו! רציתי לשאול, רבנו האר"י בשער רוח הקודש כתב בעניין מידת הכעס, כמה היא חמורה, אשר גורמת לסלק את הנשמה של האדם ובמקומה להשרות רוח רעה רח"ל, ועוד יש שם לשון מאוד חריפה שהרב כותב שלפעמים לפי הכעס אין יותר תקנה ח"ו, שאלתי היא- באיזה רמה של כעס מדובר שגורם לעקור את הנשמה של האדם? אפילו כעס בלב גורם זאת? או דילמא רק כעס של התפרצות ללא שליטה? ושאלה שניה, האם יתכן שאם אדם נכשל בכעס חמור מאוד, שאכן אין לו יותר תקנה (כלשון הרב)?
תשובת הרב
בס"ד
שלום רב לשואל הנכבד
שאלתי את הרב , והרב השיב :
"לגבי השאלה הראשונה באיזה רמה של כעס מדובר וכו', צריך לדעת שענין זה משתנה מאדם לאדם לפי בחינתו ומציאותו, דהיינו שמידת הכעס בכל רמה שיהא, מזיקה ופוגמת. אולם חומרת עונשה ותוצאות הריסותיה משתנה לפי הזמן, מקום ענין ואדם , ועיין שער מאמרי רז"ל על "פרקי אבות" (מהדורת "החיים והשלום" דף יב ע"ד) וזה לשונו "...ובאולי ח"ו אין לו שום תקנה כפי בחינתו ומציאות הכעס, ולכן צריך ליזהר אפילו בשום כעס..." עכ"ל, וכ"ה בעוד דוכתי, לכן אפשר שלאדם אחד לפי בחינתו ומציאותו והעניין שעליו כועס יהיה הזק מועט ברמות נמוכות של כעס, והזק גדול באיבוד שליטה, קורע מלבושיו, שובר כליו וכד', ולעומת זאת לאדם אחר לפי בחינתו ומציאותו יהיה הזק גדול יותר כבר ברמה נמוכה של כעס, ודברים אלו מורכבים מהרבה פרטים סיבות ותנאים, ורבנו האר"י זצוקללה"ה, כוונתו להרחיקנו מכל כעס כפי שהעיד המהרח"ו ז"ל שם שהוכיחו רבנו האר"י, כאשר היה לומד עם אחיו ולא היה לומד כרצונו ובעקבות כך התכעס עליו ע"ש.
שאלות אחרונות
-
בענין חנוכה מהיכן המקור או יותר נכון מה היא הסיבה להדלקת שמן למאור לכבוד רבי מאיר בר"ח טבת. אני יודע שזה כתוב בבא"ח ועוד , אבל מהי הסיבה? יום פטירתו הרי אינו ידוע.
בכוונות לפי הקבלה בהדלקת החנוכה אם נאנס ועבר חצי שעה מצאת הכוכבים האם כבר לא יוכל לכוון
-
בס"ד שלום רב למורנו הרב . שמענו שתלמיד חכם אמר בשיעור בפשט שאין עניין או הבדל בין אם מתפללים בנץ או במנין שני . מה דעת הרב בעניין ? אם אפשר מקורות. ומהו ההבדל לפי הקבלה אם מתפלל בנץ או יותר מאוחר ? והאם יש הבדל בין אם מתפלל במנין בשעה 07:00 או במנין בשעה 07:30 ? לפי הפשט ולפי הקבלה
תודה לרבנו שראוי לברך עליו ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שֶחָלַק מחכמתו ליראיו . ( בשם ומלכות )
-
בס"ד
" שלום רב למורנו ורבנו, תודה על כל השיעורים הנפלאים של כת"ר.לאחרונה ישבנו על יחוד החיוורתי , ועלו לנו כמה שאלות שנשמח מאדאם כת"ר יוכל להאיר את עיננו בתשובותיו המחכימות.1) ראינו מקומות שכתוב ייחוד עם שתי יודין ומקומות אחרים עם יוד אחתמהי הדרך הנכונה ?2) האם ביחוד החיוורתי, הכל כבר קיים (חיוורתי, נימין ודיקנא), או שאנחנועכשיו בונים אותם ביחוד החיוורתי עצמו ( שמענו צדדים לכאן ולכאן )שהריי בהוראה של המשכת הווין לי"ב תיקוני דיקנא , כתוב בסופה :" ויהיו י"ב תיקוני דיקנא " - אם לא בונים כרגע , מהי הכונה " ויהיו " ?3) האם יחוד החיוורתי הוא רק להשגת : חכמה , בינה , דעת וגילוי סודות התורהאו גם להמתקת דינים מעל עם ישראל ומעל האדם ?4) כאשר אנחנו ממשיכים ומאירים מהחיוורתי לי"ב נימין וכן בווין לי"ב תיקוני דיקנאןכן בנקודות ובטעמים , האם ההמשכה תהיה מהע"ב הימני קודם , ואז מהע"ב השמאליולבסוף מהע"ב האמצעי ( חח"ן , בג"ה , דת"י ) , או מהימני , מהאמצעי , ומשמאליכי הריי ד' קבוצות נימין בימין , ד' קבוצות נימין בשמאל , ו-ד' מאחורה.ואיזה מהיודין ( מהנימין ) מסמלים את הנימין מאחורה ? האם ה-ד' יודין באמצע או ה-ד' יודין בצד שמאל ?5) כאשר אנו ממשיכים לנימא הכוללת או לתיקון הי"ג , מהי הצורה המדוייקת שיש לנו לראותאת האות יוד או את האות ואו הכוללת ? למשל , הרב תדהר שליט"א צייר אות יוד גדולה ובתוכה ה-י"ב יודין קטנים,ומתחת היוד הגדולה מופיעים י"ב יודין ; בסידור רחובות הנהר וכן בשער רוח הקודש של הרב אסוס שליט"א מופיעיםיוד גדולה ומתחתיה י"ב יודין , לעומת זאת בעץ חיים למוצאיהם מסודרים רק י"ב יודין ?6) כאשר אנו ממשיכים ומאירים מהי"ג חיוורתי לי"ב תיקוני דיקנא , האם ה- ט' ווין מאירים בדיקנא ואז מתחברים עם ה-ג' ווין אשר בשם קס"א אשר הוא לבושיהם , ואז נהיים י"ב תיקוני דיקנא , כמו שההוראה אומרת : קודם להמשיך ולהאיר לתיקוני דיקנא , ואז יתחברו ???או ש-ט' ווין דחיוורתי מתחברים עם ה-ג' ווין אשר בשם קס"א , ואז כל ה-ד' ווין מה-י"ב ווין מאירים ל- ד' תיקוני דיקנא, כל צד בפני עצמו ???7) בהמשכת נקודות לי"ב נימין , האם מדוייק יותר לכווין חולם-קמץ או קמץ חולם ? וכן בטעמים של הווין של ה-י"גונקה , האם טעמים עליונים קודם ואחרי זה טעמים אמצעיים ולבסוף טעמים תחתונים או לא משנה הסדר .8) בהמשכת נקודות ל-י"ב תיקוני דיקנא , ה- ואו האחרונה בכל קבוצה מקבלת ניקוד יתר מהאחרות ,וזה בנוסף לניקוד שהיא מקבלת כמו כל שאר הווין בקבוצתה ; ראינו סידורים שסידרו את התוספת באמצעהניקוד הרגיל שקיבלה כמו שאר הווין , לדוגמא בסידור רחובות הנהר באות ואו האחרונה של ה-י"ב תיקוני דיקנא,הניקוד של שאר הווין בקבוצתה הוא : סגול, שווא , סגול --- הניקוד של האות ואו האחרונה הוא " סגול , סגול , שווא , סגול --- כאן התוספת באה לפניי , במקום בסוף אחרי הניקוד הרגיל , וכן בהמשכת טעמים ל-י"ב תיקוני דיקנא - בקבוצה הימנית הטעמים שכל אות ואו קיבלה הוא : שופר הולך , תביר --- באות ואו האחרונה , התוספת היא " דרגא " והיא מופיעה בין שופר הולך ובין תביר , באמצע ( האם צריך לכווין כאן שופר הולך , דרגא , תביר ??? ), לעומת זאת בקבוצה האמצעית התוספת של הואו האחרונה הוא " מאריך " וכאן הוא מופיע לפניי הטעמים הרגילים שהם " תרי טעמי " , וכן בקבוצה השמאלית " שבא געיא " מופיע לפני טרחא , אתנח .ראינו מקום שסידרו את התוספות בסוף הניקוד הרגיל כגון סגול , שווא , סגול ואז התוספת סגול --- וכן בטעמים , התוספת בסוף.האם כך יהיה יותר מדוייק לכווין ???9) כאשר מסלקים את הנימין לצדדים ומתחברים בפאות דא"א , האם הם מתחברים מקדימה לפנים האוזן - למעלה בפאות הראש או מאחורי האוזניים ? ואם מלפנים , אז מהי הכוונה באדרא שכתוב שהפאות מאחורי האוזניים ?10) " כאשר הסתלקו הנימים מעל פני א"א, אז יוצא אור גדול מנהי"ם דעתיק " נצח והוד דעתיק התלבשו בתרין אודנין , ובתרין עיינין דא"א ; האם האור יוצא גם מהאודנין או רק ממצחא , מעיינין , ומחוטמא דא"א ?11) ז"ת דעתיק שמתלבשים ברישא דא"א , מי הם ? האם הם ה-ז"ת הפרטיים דחסד דעתיק ( יומא דכולהו ) ?לפי האש"ל הארוך באוצרות חיים בשער א"א , הרב הסביר שהרדל"א דעתיק הוא של המלכות דעתיק וכל מהשמתלבש ה-ז"ת הם דמלכות בלבד ; אם כן - האם כאן מה שמתלבש ברישא דא"א הם ז"ת דחסד דמלכות דעתיק ???12) מה הסיבה שסידרו את הראשי תיבות ג"ט קע"ר פ"ח לא לפי הסדר ? שהריי קרומא דאוירא נמצא בין הגולגלתא ובין ה-טלא בדולחא , וכן רעוא דרעוין נמצא מעל עמר נקא .13) היכן מופיע המקור שיש כ"ד בתי דין במצחא דז"א ?14) מה ההבדל בין עת רצון שהרב כותב לייחד יחוד זה ובין שאר הזמנים ? ומה לגביי לכווין את יחוד החיוורתי בחודש אלול או בעשרת ימי תשובה אחרי שקיעה לפני חצות , שמענו רב שאמר " לכאורה אפשר , אבל לא נראה שכדאי " ?15) שמענו שיעור מאחד הרמים בישיבת עטרת מרדכי ששמע מכמה אנשים נאמנים שהרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר שבמנחה של שבת , כיוון שכבר מגיעים עד א"א , לא רלוונטי לעשות את יחוד החיוורתי אז.מה דעת כת"ר בענין זה ?16) האם מעל אוירא יש קרום נוסף בין האוירא ובין הגולגולת ? אם אפשר מקורות לעיין, תודה.17) ביר"א האדום וכן בעץ חיים למוצאיהם לא מופיע ציורים של האותיות , נקודות , וטעמים מתחברים אחד עם השני --- אלא רק מלל , מהי השיטה שהרב ממליץ ? האם מספיק בידיעה לדעת שמתחברים או צריך לראותם בעיניים ?תודה רבה לכבוד תורתו , ומחכים בקוצר רוח לתשובותיו של הגאון.שנה טובה ומבורכת לכבוד תורתו ולכל משפחתו. -
שלום הרב, רציתי לשאול לגבי תפילת ראש השנה, הבנתי מהסידור שהסיבה שתוקעים ג' מחזורים היא כדי שנעבוד בג' המחצבים (פנימיות דחיצוניות, וחיצוניות ופנימיות דפנימיות) ורואים שהעבודה בכל אחד מהם היא כנגד אח' דפנים ביום א' וביום ב' פנים דפנים ופנים דחיצוניות, האם אני יכול להבין מכך שבכל אחד מג' המחצבים (פנימיות דחיצוניות, וחיצוניות ופנימיות דפנימיות) ישנם את כל ו' הבחינות בהם אנו מכוונים בראש השנה? ואם לא טעיתי בכך, האם אפשר להבין שבזוכרנו ובמלך עוזר אנו עובדים בג' המחצבים בעת ובעונה אחת? עוד עניין שקשה לי להבין הוא סיבת ההבדל שרואים בעליות הבירורים בעת הנסירה של היום השני, שבחלקם עולים לזו"ן ורק לאחר מכן לעל גבי רישא וחלקם עולים ישירות לעל גבי רישא. בברכת שנה טובה והצלחה רבה בריאות טובה ושפע רוחני וגשמי.