עין טובה על הרוחניות של השני

כאשר יש מצווה או איזה שהוא מעשה טוב שיכול לגרום נחת רוח גדולה לקדוש ברוך הוא ורק אחד יכול לקיים את המצווה, האם אני מחויבת לוותר לשני כי העיקר הוא לעשות נחת רוח לשם יתברך( לא מדובר במצוות מהתורה שכל אחד ואחד חייב לקיים ), או האם אני אמורה להתאמץ ולנסות להשיג את המצווה, כי אם לא אקיים אותה,ואתן לשני--בכך אני מפסידה מלקיים את המצווה כרגע. האם אין בכך" חייך קודמין". חג שמח . מאד נהנים מהשיעורים של הרב.

תשובת הרב

בס"ד

שלום רב לשואלת הנכבדה .

שאלתי את הרב והרב השיב

מרן החת"ס זצ"ל כתב בספרו "תורת משה" פרשת קדשים, שהכלל "חייך קודמין לחיי חברך" כדאיתא בב"מ דף סב. אינו אלא בעניינים גשמיים, אבל בחיי הנצחיות כגון לימוד התורה, חייב אדם ללמד אחרים אפילו הוא מבטל עצמו מלימודו, ועל כך נאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" ומכל מקום לא אמר אלא "כמוך", כי על ידי זה שמלמד לאחרים גם הוא עושה מצוה ומזכה עצמו ושניהם שוים ע"ש בכל דבריו הנפלאים.

ומוכח מדבריו שגם בעניינים רוחניים אין אני חייב לוותר לשני אע"פ שהעיקר הוא לעשות נחת רוח לשי"ת, וכן לעניין מעשה, הכל לפי העניין דאם אינה מצוה חיובית ואני רואה שהשני משתוקק ומצפה לקיים את אותה מצוה, ואם הוא יוותר לא יהיה זאת בלב שלם, אה"נ עדיף שאני יוותר בלב שלם וללא ספק גם על עצם הויתור הנחת רוח הנגרם לבוי"ת הוא עצום ורב.
 
תודה רבה , וכל טוב.

שאלות אחרונות

לרשימה המלאה

שאל את הרב!