תיקון הנפטרים

מקור ומעלת תיקון הנפטרים

 

הנה תיקון הנפטרים נוסד ע"י כבוד מו"ר ועט"ר רבי יהודה פתייא זצוקללה"ה כמובא בספרו "מנחת יהודה, הרוחות מספרות" בפירושו על ספר ישעיה סימן פב, וכן מובא בסוף פירושו על ספר יחזקאל, והנה רבינו זצ"ל היה ידוע כמקובל אלקי מלוב"ן בעל השגה נפלאה אשר זכה ללמוד וללמד את הזוה"ק וכתבי האר"י זצוקללה"ה ללא הרף ע"י שהעמיד תלמידים גדולים ורבים בחכמה זו, וכן ע"י ספריו הקדושים – יין הרקח פירוש על האדרות אשר נכתב בצעירותו והובא לדפוס ע"י גילוי נשמת רשב"י ע"ה לרבי אברהם עדס זצ"ל כמובא בהקדמה ל-יין הרקח.

 חיבורו הגדול "בית לחם יהודה" על נ' שערים של הספר הגדול והנורא "עץ חיים" של רבינו האר"י זצוקללה"ה אשר כולל בתוכו רוב חכמת הקבלה והקף לימודו בעיון כלימוד כל הש"ס ללא גוזמא, ורבינו זצ"ל שם מבאר ומפרש כל סתום ומפענח כל תעלומה, והתעורר לכתוב פירוש זה על מנת להקל על הלומדים ולפתוח צוהר, כפי שמבאר שם בהקדמה מאחר ורק ע"י לימוד חכמה זו מתמתקים הדינים ונדחים הגזרות מעל עם הקדש אשר כה צריכים הגנה זו בעקבתא דמשיחא ע"ש בהקדמתו באורך ותבין.

אפיקי מים – פירוש מקוצר על ע"ח. "אסירי התקוה" ו"חסדי דוד" – סדר בקשת רחמים על כל צרה שלא תבא ודע שישנה עדות שכאשר רבנו זצ"ל אסף את מקובלי ירושלים באחד הלילות בליל שישי בביהכנ"ס "אהל רחל" ולאחר תיקון חצות עשה את התפילה של שבעה "כרתי ברית" המוזכרת בספרו "אסירי התקוה" כשכולם בוכים בדמעות שליש וזאת בזמן מלחמת העולם השניה כאשר הגרמנים ימש"ו חשבו לאבד זרע ישראל ח"ו, שכבשו חלקים רבים מן העולם והגיעו קרוב למצרים, ומספר ימים נותר להם להגיע לארץ ישראל, ולהפיק זממם ולכלות שארית עם הקדש בא"י כפי שעשו באירופה, עבר במקום האדמו"ר מגור זצ"ל בעל ה"אמרי אמת" ושמע קול בכי וקול נהי, נכנס וראה שיושבים ומתפללים בדמעות שליש, יצא ואמר, בטוח אני שהתפילות האלו ימנעו מהצבא הגרמני לבוא לארץ, הם ייכשלו והייתה הרווחה ליושבי ארץ ישראל, הוסיף ואמר, אם היו רבנים כאלה באירופה לא היתה שואה. עיין הקדמת הגר"מ אליהו ז"ל ל"בית לחם יהודה" ח"א מהדורת תשס"ו.

"עטרת רחל" – פירוש וליקוטי דרשות על פרקי אבות, "כתר צדיק" – על חמשה חומשי תורה, "מנחת יהודה – רוחות מספרות" – על התנ"ך אשר בספר זה מלבד הפירושים הנפלאים שכתב רבינו זצ"ל עוד הפליא להביא לנו לתועלתנו מרשימותיו הקדושות בענין פתרון חלומות לאמיתתם כדאיתא בפרשת "מקץ", ביאור "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" (סנהדרין (צז.), ר"ה (לא.) וענייני ביאת משיח והעוה"ב כדאיתא בפרק "חלק" (סנהדרין פי"א) בפרשת ואתחנן, ענייני בירורי ניצוצות הקדושה מהמאכלים בפרשת "עקב", וגולת הכותרת עניינים רבים ועצומים בתיקון נר"ן של הנפטרים בספר ישעיה ויחזקאל, והכל מלווה במעשים ועובדות נוראות של רבינו זצ"ל אשר קבלה בידנו שלא הגזים אפילו כמלא נימה, אלא אדרבה העלים והסתיר הרבה יותר מאשר גילה ולא כתב אלא ההכרחי ביותר, ומסקנתו של רבינו זצ"ל בענין תיקון נר"ן של הנפטרים שאין שום אפשרות לפדותם מהצער והיסורים אשר נמצאים בו לסיבת העוונות אלא אך ורק ע"י תיקון הנפטרים אשר כתב בסימן פב, וזה לשונו הקדוש (בעמ' 192) "הא למדת, שאין עומדים לו לאדם אפילו מצוות ומעשים טובים שעשה אפילו בחיי חיותו (ק"ו ההקדשים שעושים לו לאחר שנפטר כפי שכתב לעיל) להצילו מכף – הקלע ומגלגול הדומם צומח חי ומדבר, ומדינה של גיהינום מעבירות שבידו...

ולכן אם היורשים רצונם לעשות נחת רוח למת להושיעו ולהצילו מכף – הקלע ומגלגולי הדומם הצומח החי והמדבר ומדינה של גיהינום שהוא נדון בהם, אין שום אופן כי אם לשפוך שחיה ולדרוש סליחה ממלכו של עולם בעד המת ההוא.

והוא כי יקבצו עשרה אנשים כשרים יודעי ספר, ויעשו למת סדר התיקון שכתבנו לעיל בסימן פב... ואם המת ההוא אינו מוחזק לאדם כשר יעשו התיקון ההוא שלש פעמים או ארבע פעמים, עד שיראו אותו בחלום שלובש בגדים ואינו חולה ואינו עצב... וכל הזריז להקדים ולעשות את התיקון הנזכר שעה אחת קודם הרי זה משובח. ואם אפשר לעשותו בתוך שבעת ימי האבלות, הנה מה טוב ומה נעים כי יזכו להצילו גם מחיבוט הקבר. יען כי הרבה פעמים יזדמן כי המת ההוא, הוא בוש ונכלם להראות עצמו בחלום שהוא עירום ויחף... עד שתקצר נפשו מן הצער שהוא בו ויצטרך לבוא בחלום לאחד ממיודעיו וממכיריו ומראה לו ברמז דק שהוא בצער. ואם לא נתפעלו קרוביו מזה, חוזר ובא בחלום לאחד מבני משפחתו הקרובים אליו. ואם לא נתפעלו גם מזה, יצטרך לבוא בחלום להיותר קרובים אליו ולהראות להם שהוא חולה או עירום או רעב וכיוצא בזה, כי אין המת נראה לבניו וליורשיו בתחילת הכל מפני שהוא בוש ונכלם מהם יותר מן הרחוקים, ואם לא השגיחו היורשים גם בזה אז הוא מקבל עליו דין שמים ואינו חוזר לבוא עוד בחלום.

ויכול האדם לעשות תיקון אחד לארבעה מתים או יותר בפעם אחת, ואין צריך לכל אחד ואחד תיקון בפני עצמו" עכתדה"ק ע"ש עוד.

 וזכותו הגדולה של רבינו זצ"ל תעמוד לנו שיהיו מעשינו מקובלים ומרוצים כלפי שמיא. וחובה נעימה לי להעיד על מעשים נפלאים שנודענו אליהם בעקבות התיקונים שנערכו שנים קודמות, ואף השנה כבר הגיעו לידינו מס' מעשים מכלי ראשון שהחלו הנפטרים להגיע לקרוביהם לילה קודם ששמעו על התיקון לאחר זמן רב שלא חלמו אותם. ומעשים אלו נותנים לנו חיזוק רב להמשיך ביתר שאת ועז.

 

יהי רצון שנזכה לאהבת ישראל אמיתית ולראות

במהרה בגילוי מלכות שמים שלמה אכי"ר.

מתפלל ודורש שלומכם וטובתכם כל הימים

הצב"י שקד בוהדנה ס"ט.

 

 

 

תגובות למאמר

  • 1

    יצירת קשר בענין תיקון נפטרים

    מאת: עדי
    11-04-2019 - 11:05

    הגב

    שלום רב, האם יש מספר טלפון שניתן ליצור קשר עבור תיקון נפטרים? תודה וכל טוב, עדי

  • 2

    טלפון ליצירת קשר עבור תיקון הנפטרים

    מאת: רפאל יעקב
    19-09-2019 - 06:05

    הגב

    בס"ד ר' דוד ג'דיד הי"ו פלאפון : 050-413-1065

  • 3

    מסירת שם לתיקון נפטרים

    מאת: רוני
    19-03-2020 - 10:01

    הגב

    שלום כבודכם, נבקש למסור שם לתיקון הנפטרים הקרוב, כעת יושבים שבעה (עד כז' אדר תשפ) איתן יהודה בן סו שרה תבורכו תודה רוני 0505497617

  • 4

    F

    מאת: F
    06-07-2021 - 01:50

    הגב

    F

הגב למאמר

בלחיצה על פרסם תגובה אני מאשר כי קראתי את התקנון