פרשת שמות

מונה מספר לכוכבים

ראשית יש להבין דברי רש"י הק' ע"פ שמות רבה, שהכתוב חזר ומנה את שמות בנ"י במיתתן כשם שמנאן בחייהם (סוף ספר בראשית).

על מנת להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר: " המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא", (ישעיה מ, כו). ולכאורה מה היא החשיבות להיות נמשל לכוכבים?

וביאר ה"שפתי חכמים" (אות ג), שכשם שהכוכבים קיימים ביום ובלילה וכו', כך ישראל קיימן בעוה"ז ובעוה"ב, וזוהי חיבתן שזכו להיות חלקו ונחלתו של השי"ת לעולמי עולמים.

ונראה לבאר עוד, מה היא חיבתן של ישראל שנמשלו לכוכבים ע"פ הגמ' (ברכות דף לב:), שכך אמר הקב"ה לכנסת ישראל, לאחר שזו טענה שהקב"ה שכח אותה ועזב אותה. "בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלושים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלושים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלושים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלושים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלושים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלוש מאות ושישים וחמשה אלפי רבוא כוכבים, כנגד ימות החמה, וכולן לא בראתי, אלא בשבילך, ואת אומרת עזבתני ושכחתני?" ודע שגמ' זו שנכתבה לפני כ 008,1- שנה, מגלה את מספ' הכוכבים שישנם ברקיע. וישנו ספר הקרוי תקופת החמה, לרבי יחיאל טיקוצ'נסקי זצ"ל, שחישב את המספר הכתוב בגמ', ויצא לו חשבון מבהיל: 000,000,000,000,043,460,1 ובמילים הם טרליון אחד ושישים וארבע אלף, שלוש מאות וארבעים בליון (ביליון= מיליון מיליון, טרליון= מיליון ביליון).

והדבר פלא ומעיד עדות נאמנה שהגמ' הקדושה ברוח הקודש נאמרה. והנה, אע"פ שיש כל כך, המוני כוכבים אמר הנביא: "...לכולם בשם נקרא", ועיין פירוש הרד"ק שם, המבואר מדבריו שכל כוכב וכוכב יש צורך עצום בקיומו לפעולה פרטית, ואלמלא לא היה, היתה הבריאה חסרה ובלתי שלמה, וכן מבואר ביתר עוז, ועומק בדברי רבנו האר"י זלה"ה, בע"ח שעה"ג, ועוד. ולכך נמשלו ישראל לכוכבים לומר לך, שכל יהודי הוא חשוב, וכל אחד מקיים תפקיד בבריאה, מה שאין מישהו אחר יכול לקיימו. וכשם שהשי"ת חפץ בקיום הכוכבים לשלמות הבריאה, כך הוא חפץ בישראל להנהיג והנהיג ולהביא דרכם את קיום רצונו, וגילוי כבוד מלכותו.

וע"פ זה ניתן להבין את פירושו הנפלא של הכלי יקר, על הפס' "ויקם מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף" (א, ח). וכי ניתן להבין זאת, והלא יוסף היה שליט מצרים 80 שנה, וכיצד לא הכירו? אלא, פירשו חז"ל הק' שעשה עצמו כאלו לא ידע, עיין פרש"י ז"ל.

אולם הכלי-יקר פירש שפרעה לא ידע את כל המעשה שהיה עם יוסף ואחיו, אשר ניסו בכל עוז להאבידו, ולבטל חלומותיו ולא הועילו להם כל מזימותיהם אשר זממו, כי רצון הא-ל יתב' היה עם יוסף לגדלו, ודבר א-לקינו יקום לעולם, ואם היה יודע היה מבין שנגד רצון הא-ל אין להלחם, ולא יעזרו כל תחבולותיו והתחכמויותיו, כפי שמובא בגמ' (סוטה יא.), שרצו להתחכם ולהמית את בנ"י ביאור, מפני שכך כביכול ידו של הקב"ה כבולות מלהפרע מהם, שכן כבר נשבע שלא יביא מבול, והם לא יודעים שהשי"ת אינו צריך להביא מבול על מנת להפרע מהם במים. אלא, הם לבד ירוצו לטבוע בים סוף, וכן שאר התחכמויות שמובא שם בגמ', אלמלי היו יודעים מעשה יוסף ואחיו, היו משכילים להבין שמי שהקב"ה חפץ בקיומו, ככוכבים אי אפשר להאבידו. ודבר א-לוקינו יקום לעולם.

והנה כל דור ודור, קמים ראשים מבית ומחוץ אשר לא יודעים את יוסף, ואנו איננו צריכים להלחם, אלא לקיים תפקידנו הפרטי כל אחד ואחד במסלולו המיוחד, לגלות כבוד מלכות שמים, ע"י הרדיפה אחר התורה והמצוות, ולהתרחק מהעבירות וע"י כך להצדיק את קיומנו, וה' ילחם לכם...

מתפלל ודורש שלומכם וטובתכם כל הימים,

הצב"י שקד בוהדנה, ס"ט.

 

תגובות למאמר

הגב למאמר

בלחיצה על פרסם תגובה אני מאשר כי קראתי את התקנון