פרשת שלח לך

בסיעתא דשמיא

משיעוריו של מורנו ורבנו הרב שקד בוהדנה הי"ו שליט"א

פרשת שלח לך

 

"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'"

הטענה על המרגלים

איתא ברש"י ז"ל- "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" עכ"ל.

שואלים, כיצד היה למרגלים ללמוד מוסר שאסור לדבר לשון הרע על ארץ ישראל מכך שמרים דיברה על משה רבינו? וכי אפשר להשוות את משה רבינו איש האלקים, לארץ ישראל שהיא סך הכל דומם- עצים ואבנים, הרי אפשר לומר שרק מי שמדבר על משה רבינו ראוי לקבל עונש חמור, אבל על ארץ ישראל- עצים ואבנים, שלא שומעים ולא מרגישים כלל, אולי מותר לדבר, מניין היה למרגלים ללמוד מוסר מכך שמרים דיברה על משה?

ומתרצים- הרי בפרשה הקודמת- פרשת בהעלותך, כשמרים ואהרן דיברו על משה רבינו, אומר "אור החיים" הקדוש, שהם דיברו לידו כדי שישמע ויקח מוסר, ולאחר שדברו על משה כתוב- "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה"(יב' ג') ומסבירים המפרשים, שלכאורה היה למשה רבנו להוכיחם ולומר להם- וכי אתם משווים נבואתכם לנבואתי? אתם מתנבאים מאספקלריא שאינה מאירה, ואני מתנבא מאספקלריא המאירה, אתם מתנבאים במראה ובחידות, ואני לא במראה ולא בחידות אלא תמונת ה' אביט, אולם משה רבנו מרוב ענוותנותו לא הרגיש כלל שמדברים עליו דברי גנאי, ולכן לא ראה צורך להשיב על כך, ולכן היה הקב"ה צריך להתערב במקרה זה, והוכיח לאהרן ומרים על כך.

נמצא איפה שלדבר על משה רבינו זה כמו לדבר על עצים ואבנים, מפני שמשה רבינו מגודל ענוותנותו לא מרגיש כלל שמדברים עליו, שרואה עצמו כמי שאינו קיים בעולם כלל, "ונחנו מה".

ולכן היה למרגלים ללמוד מוסר, שכמו שמרים הנביאה דיברה על משה רבנו, שבבחינת הענווה שלו הוא כמו עצים ואבנים, שאינו מרגיש כלל שמדברים עליו, ואעפ"כ נענשה מרים בעונש חמור, כך גם לדבר על ארץ ישראל- עצים ואבנים, אין זה רצון ה', ונענשים על כך.

 

מה מיוחד בארץ ישראל?

ישנם הטוענים, מה כל כך מיוחד בארץ ישראל? ישנם מקומות בעולם הרבה יותר יפים ומרשימים, עם מפלים ענקיים, אגמים ונהרות נפלאים, שדות מלאות צמחייה פורחת להפליא, הרים וגבעות יפיפיים וכו' מה מיוחד כל כך בארץ ישראל?

ומסבירים על פי משל נפלא- היה איזה מפקד וצבא של מלך שהיו באחד העיירות, אבל לא ידעו קרוא וכתוב, יום אחד מגיע איזה אדם, ואומר למפקד ולצבא, שבעוד שבוע, הנסיך יגיע לעיירה שלכם, לכן ראו לכבדו כראוי, שמחו המפקד והצבא על הבשורה, והכינו עצמם לקבל את הנסיך בכבוד רב, לאחר שבוע כשהיה הנסיך צריך להגיע, חיכו המפקד והצבא לבואו של הנסיך אבל לא ראו שמגיע, לפתע ראה המפקד מרחוק איזה ענן אבק, לקח משקפת הביט וראה ששודדים התנפלו על הנסיך, מיד לקח המפקד את צבאו, ורצו להציל את הנסיך, הגיע למקום השודדים והרחיקום מהנסיך והצילו את חייו, שמח מאוד הנסיך והודה להם על כך, והלך ואמר לאביו- המלך, את אותה הטובה שעשו עימו המפקד והצבא, מיד קרא להם המלך לגמול עימם טובה על כך שהצילו את בנו, המפקד והצבא שמחו על הזכות להגיע לארמונו של המלך, ומיד הגיעו לארמון והתייצבו לפני המלך, הודה להם המלך מאוד על הטובה שעשו עימו, ונתן לכל הצבא ולמפקד מעטפות, החיילים פתחו את המעטפות וראו סכומי כסף גדולים ושמחו על כך שמחה רבה, והנה המפקד פתח את מעטפו, ונדהם לראות שאצלו אין כלל כסף, אלא סך הכל מכתב קטן עם כמה שורות בודדות, אבל המפקד שלא ידע לקרוא, חשב שמכתב זה הוא מה בכך ולכן קרעו וזרקו לאשפה, אולם אינו ידע שבאותו מכתב כתוב שהוא ממונה להיות אחד משרי המלך, אשר בכל חודש יקבל משכורת גבוהה מאוד, ומאחר שלא ידע לקרוא, הפסיד מעלה עליונה זו.

 

ארץ ישראל- מכתב מאת המלך

כן הוא לענייננו, ארץ ישראל היא מכתב מאת המלך, אשר צריך לדעת לקרוא מה כתוב בה, כל מי שזוכה בארץ ישראל זוכה להיות משרי המלך- מלכו של עולם, ארץ ישראל- "עיני ה' אלוקיך בה", שמונהגת בהשגחה פרטית מאיתו יתברך, וכל שאר הארצות ע"י שרים, השפע שמגיע לכל העולם עובר דרך ארץ ישראל, כל התפילות שמתפללים עם ישראל בכל העולם, עולים השמימה דרך ארץ ישראל, כל הצדיקים בכל הדורות נתאוו לעלות לארץ ישראל, והיו שממש מסרו נפשם במסעות קשים ומסוכנים עד כדי פיקוח נפש ממש, רק על שיזכו לדרוך על אדמת ארץ ישראל, כל המקובלים נתאוו לעסוק בסודות התורה בארץ ישראל דווקא שארץ ישראל רומזת לשכינה הקדושה, ונקראת 'אשת חיל', עד כדי כך שכותב מרן ה"חתם סופר" זצ"ל, שיש דעה שעיקר לימוד הקבלה זה בארץ ישראל.

ומסופר על מרן ה"בן איש חי" זלה"ה, שבביקורו בארץ ישראל, לפני שחזר לבגדאד לקח עימו אבן מהארץ, ותלה אותה בפתח של בית הכנסת ליד המזוזה וכתבו מעליה- 'זו אבן מארץ ישראל' וכל מי שהיה נכנס לבית הכנסת היה מנשק את המזוזה וגם את האבן ואז היה נכנס.

כמה יקרה היא ארץ ישראל וכמה גדלה מעלתה להפליא, רק צריך לדעת לקרוא נכון את המכתב של מלכו של עולם, ואז נידע להעריך היטב את המעלה העליונה והנפלאה של ארץ ישראל.

 

בעניין תפילה של אדם על עצמו ועל אחרים לזכות ליראת שמים

"...ויקרא משה שהושע בן נון יהושע" (יג' טז')

אומר רש"י ז"ל שמשה רבינו התפלל על יהושע-  'י-ה יושיעך מעצת המרגלים'.

ועוד אומר רש"י בפסוק כב', שכלב בן יפונה הלך לחברון, להשתטח על קברי האבות הקדושים שיבקשו עליו רחמים שלא יפול בעצת המרגלים.

ומילתא אגב אורחא, מתפילתו של כלב בן יפונה, לומד הב"ח ב"יורה דעה" בהלכות איסור לדרוש אל המתים, שיש ב' אופנים בתפילה אצל קברות צדיקים והם- א. להתפלל שהקב"ה ירחם בזכות אותו הצדיק שמתפללים על קברו. ב. לבקש מהצדיק שיתפלל לפני ה' ויעורר רחמים עלינו.

אבל לבקש מהצדיק עצמו שיתן לו כך וכך, אומר הב"ח שזהו איסור של "דורש אל המתים". וכן פוסק מרן הבא"ח זלה"ה בשנה ראשונה פרשת נצבים אות ב', ונתחבר על כך קונטרס ארוך מאת הגר"י הלל שליט"א הנקרא "לקדושים אשר בארץ", וכן עיין שו"ת "מבשרת ציון" ח"ד סימן סו' ע"ש.

 

"הכל ביד שמים חוץ מיראת שמים"

איתא במהרש"א, על מסכת ברכות בדף י' ע"א- שאלה, הרי אמרו חז"ל (ברכות לג' ע"ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", כיצד יתכן שאדם יתפלל על עצמו או על חבירו שיזכה ליראת שמים, הרי זה רק בידי שמים?

ומתרץ רבנו המהרש"א- לא קשיא מכיוון שאמרו חז"ל- (מכות י' ע"ב) "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו". ועוד אמרו- (יומא לט' ע"ב) "הרוצה לטהר מסייעין לו", וזה האדם המתפלל על עצמו שיזכה ליראת שמים, הוי בכלל הרוצה לטהר ומסייעין לו.

אולם עדיין מקשה המהרש"א ז"ל כיצד תפילתו יכולה להועיל לאחרים, ואינו מתרץ ע"ש.

 

הקלת הבחירה

רבי משה פינשטיין זצ"ל כותב בשו"ת "אגרות משה" חלק ד' אור"ח סימן מ' אות יג'- תפילה של אדם על חבירו שיזכה ליראת שמים ויזכה לחזור בתשובה, אין הכוונה שעל ידי התפילה הקב"ה לוקח לאותו אדם את הבחירה ומזכהו לחזור בתשובה, שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וזו בחירה ביד האדם אם ירצה לחזור בתשובה, אבל תפילה על חבירו מועילה שהקב"ה יקל מעליו את הבחירה- שיזמן לו את האנשים הנכונים בזמן הנכון, ויגידו את הדברים הנכונים לאותו אדם, וכו'.. כדי להקל מעליו את הבחירה, אבל לעולם עדיין הבחירה בידו.

 

ע"י תפילה אפשר להחזיר בתשובה

מרן ה"חזון איש" זצ"ל כותב בסוף ספר "חזון איש" אור"ח בליקוטים על החומש דבר נורא מאוד, שיש בו נפקא מינה מעשית המחייבת כל אדם שברוך ה' זכה לשמור תורה ומצוות.

כותב הרב שם- אדם יכול להחזיר בתשובה את חבירו על ידי תפילה, ולא הוי ביטול הבחירה, מכיוון שמה שאמרו חז"ל (ברכות לג' ע"ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", הכוונה היא שהקב"ה- הבורא, לא מתערב בבחירה של הנברא, הבחירה מסורה ביד הנברא. ומכיוון שכל עם ישראל ערבים זה לזה, וכגוף ואדם אחד דמי, והתפילה באה על ידי 'נברא' לכן יכולה לשנות לאדם את הבחירה לטוב ולהחזירו בתשובה שלימה, אפילו בכפייה ע"ש, (ע"פ פירושו של מרן החזו"א זצ"ל הגמ' שכותבות על חכמים שהתפללו על פושעים שיחזרו בתשובה, וכך היה מתפרשות כפשוטם עיין ברכות דף י' ע"א, תענית כג' ע"ב ועוד.)

וצריך האדם להפנים דבריו אלו של מרן ה"חזון איש" עמוק בתוך ליבו, שהרי יש כאלו שטוענים שאין להם יכולת לצאת החוצה ולזכות את הרבים ולהחזיר בתשובה את אחינו הרחוקים מתורה ומצוות, ויש לעיין בזה אם צודקים דבריהם או לא, אבל על כל פנים, כאן אומר מרן ה"חזון איש" זצ"ל שע"י תפילה לבד אפשר להחזיר בתשובה שלימה כל יהודי, וזה דבר שאין אדם בעולם שיכול לומר שאינו יכול להתפלל, אין זה דורש כסף ואין זה דורש לצאת החוצה וכו', אלא רק להתפלל לבד, לכן יראה כל אדם להתחזק בדבר יקר זה שכותב מרן ה"חזון איש" ויתפלל על כל אחינו שרחוקים מתורה ומצוות שיזכו לחזור בתשובה שלימה. ועיין חזו"ע הלכות ימים נוראים דף כה' סעיף כא' ובעיונים שם את יז' והבן.

 

 

ב' סוגים של יצר הרע

מרן ה"בן איש חי" זלה"ה כותב בחיבורו "בן יהוידע" על הש"ס, במסכת סוטה בדף לד' ע"ב, שיש שני סוגים של יצר הרע-

הסוג הראשון הוא יצר הרע שאדם יודע שזו עבירה וזו מצווה, אלא שאעפ"כ היצר הרע מבעיר בו אש לעשיית העבירה, ועל יצר הרע זה לא מועילה תפילה לגמרי אלא זו בחירה ביד האדם, אם ירצה להתגבר על יצרו ואם לאו.

הסוג השני של יצר הרע הוא- שמראה לאדם עבירה כאילו היא מצווה, ומצווה כאילו היא עבירה, עד שאין האדם יודע לאיזו דרך לילך, וביצר הרע הזה נפל אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת 'לשם שמים', וכוונתו היתה שע"י חטאו יתחשך קומתו הרוחנית, ואעפ"כ יעבוד את ה' יתברך מתוך החושך, בתוך ההסתר, וכך יתגדל עוד יותר כבוד שמים, נמצא שהיצר הרע הפך לו עבירה למצווה.

וכן המרגלים כוונתם היתה לשם שמים, שרצו להרבות שכרם של עם ישראל ע"י שיגנו את ארץ ישראל, ויפחידו את עם ישראל מלעלות לארץ, ואעפ"כ עם ישראל יעלו לארץ מכיוון שכך ציוום הקב"ה, וע"י כך יקבלו שכר עצום, ששומעים בקול ה' על אף כל הסכנות, אבל זה לא היה רצון ה' שכך יעשו, והתוצאות לא היו כמו שחשבו.. נמצא שהיצר הראה למרגלים עבירה כאילו היא מצווה חשובה.

ועל יצר הרע הזה, אומר מרן ה"בן איש חי" זלה"ה מועילה תפילה, שאדם יתפלל לפני ה' שיפקח את עיניו לראות באמת מהו רצונו יתברך, ואז הקב"ה יוליכו בדרך הנכונה. ועל זה התפלל דוד המלך ע"ה תהלים יט' "שגיאות מי יבין, (ולכן) מנסתרות (שאין החטא ברור אצלי, שהיצר הרע מטעה אותי בו) נקני, (וכיוון שתנקני מזה המכשול, אז בטוח אני כי) מזדים (שהם עוונות ברורים) חשוך עבדך" (קרי בה- חשוך בשורוק ולא בחולם, כלומר חשוך ונמנע מעצמי, כי אוכל להלחם עם היצה"ר בזה, ורק אני מבקש ממך שתעזרני כנגדו, בדברים הנסתרים שאין החטא ברור בהם.

 

 

לסיכום

בכל אופן בכל תרוץ משלושת התרוצים מובן היטב תפילתו של משה רבינו על יהושע ותפילתו של כלב בקברי אבות.

לתרוץ ראשון של רבי משה פינשטיין זצ"ל מועילה תפילתו של משה על יהושע להקל מעליו את הבחירה, וכלב על עצמו פשיטא שמועיל וכמ"ש במהרש"א.

לתרוץ שני של ה"חזון איש" זצ"ל, בכל אופן התפילה על חבירו מועילה אפילו לשנות לו את הבחירה, ולכן מועילה תפילתו של משה על יהושע.

ולתרוץ השלישי של מרן ה"בן איש חי" זצ"ל- מועילה התפילה בסוג השני של יצר הרע, שלא יטעה את האדם לחשוב מצווה שהיא עבירה ועבירה שהיא מצווה, ועל זה התפלל משה רבנו על יהושע שקב"ה יאיר את עיניו שלא לטעות כעצת המרגלים, וכן כלב בן יפונה התפלל בקברי אבות שלא יטעה בעצת המרגלים.

אגב, יש שואלים, אם האדם יתפלל לקב"ה שיקח לו את הבחירה ויזכהו לעשות רצונו יתברך בלי בחירה, עד שיהיה ממש כפוי ומוכרח לעבודת ה' יתברך, וזכה האדם והתקבלה תפילתו ופתאום מרגיש שנמשך אחר עבודת ה' יתברך כאבן השואבת, והרע לא מעניין אותו כלל, האם נגרע בזה שכרו בעולם הבא? שהרי כעת עובד את ה' יתברך בלי נסיון, והכלל בידנו שכפי רמת הקושי בעבודת ה' כך זוכים לשכר גדול יותר, וכמ"ש באבות "כפום צערא אגרא", האם יש בזה גריעותא ממי שמתגבר תדיר על יצרו ועובד את ה' מתוך קושי של נסיונות?

התשובה בזה היא שלא נגרע משכרו דבר וזאת מכיוון שהמצב שבו נמצא כעת- בלי נסיון, הוא בה מכוחו, מכוח תפילתו, והוא הביא את עצמו לכך, לכן לא שייך לומר שיגרע משכרו ח"ו, אלא שכרו הוא כמו אותו אדם שעובד את ה' יתברך מתוך נסיונות.

ה' יתברך יעזרנו ויזכנו להקל מעלינו את הבחירה, ולהאיר את עיננו תמיד שנדע לעשות רצונו באמת ויחזירנו בתשובה שלימה לפניו אכי"ר.

 

 

 

 

תגובות למאמר

הגב למאמר

בלחיצה על פרסם תגובה אני מאשר כי קראתי את התקנון