פרשת מקץ

בס"ד

"...ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים", ופרשת מקץ

הנה נאמר על כך רמז נפלא, בהקדים דברי רבותינו המקובלים זיע"א, שעל ידי שם הוי"ה ב"ה, השי"ת עושה ניסים ונפלאות. ומצינו במידותיו של הקב"ה, מידה הנקראת "ונקה לא ינקה" (שמות לד ז). ואם ניקח את התיבות "ונקה ינקה", ניווכח שיש בכל אחת מהם "קנ", וביחד נקבל את המילה קנקן, והאותיות הנותרות מרכיבות שם י-ק-ו-ק ב"ה, ועל זה נאמר שמנותר קנקנים, דהיינו ממה שנותר מה"קנקן", שהוא שם הוי-ה ב"ה, נעשה נס לשושנים.

וביתר עומק, צריך להבין שרש"י ז"ל, מפרש שם, שלפי פשוטו משמע שהקב"ה אינו מוותר על העוון לגמרי, אלא נפרע מהאדם מעט מעט, ועל פי דרשת רז"ל, המידה הזו אומרת, שהקב"ה מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים. דהיינו, שעל פי פשוטו מידה זו מורה על דין, אולם על פי הדרש, ברובד עמוק יותר היא רחמים, ובא להורות שאין להסתכל בחיצוניות הדברים שנראים כ"דין", אלא בעומק יותר, שגם הדין תכליתו לטובה, ובמקורו הוא רחמים עצומים.

והנה נאמר בפרקי-אבות, פ"ד משנה כז, "רבי מאיר אומר: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", ועל פי הנ"ל הדברים הם הפלא ופלא, שאם ניקח "ונקה לא ינקה" שעל פי פשוטו נראת כמידת דין, ונסיר מהמילים "ונקה ינקה" את המילה "קנקן" נקבל שם הוי-ה ב"ה כנ"ל המורה על חסד. וזו בעצם הוראת רבי מאיר ע"ה, שאין להסתכל על חיצוניות הדברים הנראים כדין, אלא בעומק יותר שהכל חסד, ולתכלית טובה, והבן.

וזו גם מה שפרשתנו באה ללמדנו, שכל הצער העצום שנגרם ליוסף הצדיק, ע"י האחים ובמצרים, וכן הצער של יעקב אבינו ע"ה, שנסתלקה ממנו שכינה במשך כ"ב שנים שהתאבל על יוסף. וכן הצער שהיה גם לשבטים, בראותם את צערו של יעקב, ובהתחרטם על מה שעשו לאחיהם, כנאמר: "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו, על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת" (מב כא).

כל זאת היה לתכלית טובה גדולה לכל הצדדים, כפי שהאריכו בזה המפרשים ז"ל, ע"פ המדרשים כמפורסם, וכן תועלת גדולה ועצומה, שיתקיימו חלומותיו של יוסף הצדיק, שכל הדורות תלויים בכך, כפי שהאריכו בזה בספרי הקבלה והחסידות, שכן יוסף בגי' 156 כמניין "ציון", ובתהלים קכו איתא, "...בשוב ה' את שיבת ציון (גי' יוסף), היינו כחולמים" (רמז לחלומותיו של יוסף הע"ה). וכן כל המזמור רומז לסודות נפלאים עד שלבסוף נאמר: "בא יבא ברינה, נשא אלומותיו", דהיינו שבקיום חלומותיו של יוסף, שהאלומות משתחוות לו, תלויה הגאולה. והדברים עתיקים וכבר הארכנו בזה במקום אחר.

ומעתה מובן שגם מה שנראה בעינינו כדין וקשה, צריך לדעת שהכל מושגח ומונהג על ידו יתב', לתכלית של חסד והטבה נצחיים, וכל המוטל עלינו הוא לעבוד את השי"ת בכל לב ונפש. לדקדק בכל מצוה קלה כבחמורה בכל פרטיה, מתוך התלהבות של אש קודש ולצפות וליחל לגילוי חסדו ית' עלינו.

מתפלל ודורש בשלומכם ובטובתכם כל הימים.

הצב"י שקד בוהדנה, ס"ט

תגובות למאמר

הגב למאמר

בלחיצה על פרסם תגובה אני מאשר כי קראתי את התקנון