פרשת כי תשא

בסיעתא דשמיא

משיעוריו של מורנו ורבנו הרב שקד בוהדנה הי"ו שליט"א

"כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם"

כתוב בזוהר הקדוש דבר נורא- שכשיורדת מידת הדין לעולם, אי אפשר לבטל אותה כליל, אלא אפשר רק להעביר אותה.

לדוגמא אם יורדת איזו גזירה על בן אדם שיהיה חולה ח"ו, אי אפשר לבטל את הגזירה הזאת לגמרי, אלא אפשר רק להעביר אותה לשונאי ישראל, או לבהמות וחיות וכו', אבל לבטל אותה לגמרי, אי אפשר.

וכך מסביר מרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א את מאמר חז"ל- "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"- לא נאמר מקרעין או מבטלין, אלא 'מעבירין', וזהו על פי המכילתא בפרשת משפטים- "גוים אין להם פדיון, ישראל יש להם פדיון שנאמר- "נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך" כלומר כאשר נגזרה גזירה על ישראל והם עושים תשובה מעבירים אותה מן השמים אל הגוים, כי אחר שיצא הגזירה היא מוכרחת לבוא על מישהו.

וכך ראיתי מפרשים את הגמרא בברכות לד':- "אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת וכו'", ושואלים מה הכוונה זה חי וזה מת? וכי בגלל שאחד חי השני צריך למות? ומסבירים- שאכן כך, שאם אחד זכה בחסדי שמים לקום ממיטת חוליו, מישהו אחר צריך לבוא תחתיו, שאת הגזירה אי אפשר לבטל, אלא רק להעביר אותה.

וזהו פרוש הפסוק- "ונתנו איש כופר נפשו"- שממש נותנים 'איש' כופר תחת נפשו של אותו אחד שנגזירה עליו הגזירה, וזכה להעביר אותה מעליו.

ויש מפרשים על פי הגמרא במגילה יב'.- 'איש' הכוונה להמן שנאמר "איש צר ואויב המן הרע הזה". וזהו- "ונתנו איש כופר נפשו"- שהמן הרשע שנקרא 'איש' הוא כופר נפשנו.

"וירא העם כי בשש משה"

שואלים המפרשים, הרי עם ישראל היו במדרגה כל כך נעלה וגבוהה, אחרי שראו איך ה' יתברך הכה את מצרים בעשר מכות מופלאות, וראו את יד ה' בכל הבריאה ושהוא שולט בכל, ולאחר מכן בקריעת ים סוף ראו ניסים מופלאים ביותר וראתה שפחה על הים מה שלא ראה הנביא יחזקאל בן בוזי, ואחר כך מתן תורה שניתנה מתוך האש, ושמעו עשרת הדברות- וכל העם רואים את הקולות- שהגיעו לדרגה שראו את מה שניתן לשמוע, ראו את האותיות של אנכי ה' אלקיך וכו' והגמרא בשבת קמו'. אומרת- "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן", ולאחר כל הדרגות הנפלאות והנוראות הללו שזכו להם עם ישראל, איך יתכן שנפלו למדרגה שפלה כל כך, וחטאו בחטא העגל?

ועוד הרי ידועה הגמרא בשבת קה': שאומרת- "כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועובד", זאת אומרת שיש סדר של נפילות עד שהיצר הרע מצליח להפיל את האדם לעבודה זרה רח"ל, אם כן איך יתכן שעם ישראל נפלו ברגע אחד מרום המעלות עד לשפל המדרגות?

ומסביר זאת רבי חיים שמואלביץ זצ"ל על פי משל לשני אנשים שנאבקים זה בזה, אין אחד מפיל את השני ברגע, אלא הם נאבקים ונאבקים עד שלאט לאט אחד גובר על השני ולאחר מאמצים רבים מצליח להפילו, אבל כל זאת מתי ששניהם שומרים על יציבות ועל שיווי משקל, אבל אם אחד מאבד את היציבות שלו, ואת שיווי המשקל שלו, ולו לרגע אחד בלבד, כבר השני ברגע אחד יכול להפילו.

וכך היה עם עם ישראל, שהרי הגמרא בשבת פט'. אומרת- שהשטן בלבל את עם ישראל בצורה מחרידה ומזעזעת, והראה להם את דמות מיטתו של משה רבינו ע"ה פורחת באוויר, ואומר רש"י- "בא שטן ועירבב את העולם והראה דמות חושך ואפילה, דמות ענן וערפל וערבוביא לומר ודאי מת משה וכו'" ולכן באותה שעה עם ישראל נכנסו לפחד וללחץ נורא, ולא ידעו מה לעשות, ואיבדו את כל יציבות הנפש שלהם, וכל יציבות האמונה שלהם, ולכן ברגע אחד יכל השטן להפיל אותם מאגירא רמא לבירא עמיקתא, ולהכשילם בחטא העגל. [וגם אם נתרץ זאת על פי הזוהר הקדוש ומביא זאת האור החיים הקדוש שכל מקום שכתוב "העם" הכוונה לערב רב, והוא הדין הכא, שהערב רב עשו את העגל, מ"מ עדיין היה לעם ישראל למחות בהם, וזה היה תביעה גדולה על עם ישראל, שהרי ידוע שעד היום אנו סובלים בגלל חטא העגל]

לכן צריך ללמוד מדבר זה מוסר גדול ועצום, שגם אם עוברים על האדם נסיונות וקשיים בחיים, ולפעמים קשיים מאוד מאוד לא פשוטים, מכל מקום צריך להזהר מאוד לא לאבד את יציבות הנפש, ולהחזיק חזק חזק באמונה בה' יתברך שוודאי הכל מאיתו יתברך והכל לטובה, וכמה שיותר לשמור על ישוב הדעת, ואם האדם מאבד את יציבות הנפש שלו, אז כבר ליצר הרע אין רחמים על האדם הזה והוא יכול לקבור אותו עמוק עמוק בתוך האדמה ולהפילו למקומות שאף אחד בחיים לא חשב שיגיע למקומות כאלו, לכן צריך האדם לשים דגש בדבר זה, ולקבוע במחשבתו שיעבור מה שיעבור, אבל אין הוא מאבד את יציבות הנפש, אלא צריך להחזיק חזק חזק באמונה הטהורה בו יתברך שמו בכל מצב ובכל זמן.

יש שואלים, כיצד מהשמים נתנו לשטן רשות כל כך לבלבל את עם ישראל?

ומתרצים על פי משל לשני מדינות שנלחמות אחת בשניה- אחת מאיימת על השניה, וזו זורקת פצצה לזו, וזו לזו, וכו' הם יכולות להלחם כך במשך שנים מרובות, אבל כשיגיע מצב מסויים שזהו הסוף, או המדינה הזאת נשארת או שזו נשארת, אז כל מדינה תוציא את כל כלי הנשק הכי חזקים שלה, ללא רחמים, את הפצצות הכי חזקות והכי משוכללות וכו', וזאת בשביל להלחם על קיומה.

וכך מסברים בעניינינו את מעשה השטן, שהרי עם ישראל במעמד הר סיני הגיעו לדרגה שפסקה זוהמתן, שזהו מדרגת אדם הראשון לפני החטא, והם היו מוכנים לקבל את הלוחות הראשונות, ואם היו זוכים לכך אז ממילא כבר לא היה יצר הרע בעולם, דהיינו שהקב"ה היה שוחט את היצר הרע, והיה נגמר התיקון של כל העולם כולו, וכשראה השטן כך, הבין שמדובר על המשך קיומו אם ימשיך להיות קיים או שהגיע סופו, לכן הוא השתולל בכל הכח שלו, ובלבל את כל העולם כולו, והוציא את כל הכוחות שלו, על מנת שיצליח לבלבל את עם ישראל וכך ימשיך להבטיח את קיומו.

וצריך לדעת דבר חשוב מאוד מאוד- שכמו שהיה במעמד הר סיני, ככה יהיה לפני ביאת המשיח, שאז נאמר- "בלע המוות לנצח" והקב"ה עתיד לשחוט את היצר הרע, שאז הסיטרא אחרא רואה שזה הסוף שלה, ולכן מוציאה את כל כלי הנשק שלה, ומשתוללת בכל כוחה, בצורות מחרידות, וכבר ראינו בשנים האחרונות את המכה הנוראה של כל המכשירים הטמאים וכו', דבר שלא היה מעולם, צרה אשר לא היתה כמותה, לאבד משפחות שלמות, ולהפיל את בחורי ישראל, ולהרוס כל חלקה טובה "כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה", וכל זאת בגלל שהסיטרא אחרא יודעת שזהו הסוף שלה, ולא נשאר לה עוד הרבה זמן, ולכן נותנת את כל כחה על מנת לנסות להפיל ולמשוך איתה כמה שיותר, ואומר הרבי מרואזי'ן- שלהגיע לאמונה בדור של ביאת המשיח, זה יהיה כמו לתפס על קיר חלק, ועוד כותב הרב, ששעה לפני ביאת המשיח יהיה חושך גדול מאוד בעולם, ואמר הרב על עצמו, שאם הוא יהיה באותו זמן, הלוואי שהוא יישן באותה שעה.

ועוד מובא בשם מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל וה"אמרי אמת", שפעם ילדים שהיו יוצאים לתרבות רעה, היו תולים את החיסרון בהורים, שהרי ידוע- "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" אם הילד התקלקל משמע שיש איזה שהוא פגם בהורים, אבל כל זאת היה פעם, שבחוץ היתה מנשבת רוח מצויה, אז התפוח לא נופל רחוק מהעץ, אבל בזמננו שמנשבת רוח סערה בחוץ, אז התפוח יכול ליפול רחוק רחוק מהעץ.[ועיין בספר שרשי קודש פרק ה' אות סח' ודו"ק.]

לכן אין לנו עצה, אלא אך ורק להחזיק בתורה הקדושה, לקבוע עיתים לתורה, ללכת לשיעורי תורה, להחזיק בתלמידי חכמים אמיתיים, להתרחק מכל מיני אנשים שלשונם לשון נחש, המחפשים להטיל ארס בתוך לבם של אנשים תמימים, וח"ו להראות להם דופי בתורה הקדושה ובתלמידי חכמים, שהרשעים לא דיים שהם יודעים שילכו לגהינם, ואפילו על פיתחה של גהינם אינם חוזרים בתשובה, אלא רצונם למשוך איתם כמה שיותר, לכן צריך להתרחק מהם כמטחווי קשת, ולהתרחק מלשון הרע ומכל המכשירים הטמאים והתקשורת, ומכל השירים והזמרים שאין רוחם לפי רוח היהדות, ואין דעת תורה נוחה עימהם, וגם אם מציגים עצמם בתור 'חרדים' וכו', ואומרים בשם הבעש"ט בעניין "כח הפועל בנפעל", שכשהיה רואה איזה שהוא כלי, היה רואה את כל המחשבות של האומן שחשב בעת עשיית הכלי, ושהיה שומע אדם שמנגן, היה יודע עליו את כל העבירות שעשה מיום שנולד, וזאת בגלל שאדם בשירה שלו, מוציא את הפנימיות של ליבו, ולכן הבעש"ט יכל להבחין בזה,[עיין "נוצר חסד" פ"ו ד"ה אהבה כח, וכ"ה ב"היכל הברכה" פרשת מקץ דף רלח' ע"א ובספר "אור המאיר" פרשת האזינו ד"ה וישמן, ועוד עיין בספר "שרשי קודש" פרק א' אות יח' בעיונים וביאורים שהבאנו כל זאת שם.] כל שכן אדם ששר בפיו ולא רק בכלי וכו', לכן צריך לשמור את האזניים מכל מיני שירים וזמרים מפוקפקים, וכך לשמור על עצמנו בקדושה וטהרה, ולהחזיק בתורה הקדושה- "עץ חיים היא למחזיקים בה"- כותב "נפש החיים", שכמו שיש נהר שוטף, ואדם שנפל לנהר צריך להחזיק חזק חזק באיזה עץ כדי שלא ישטף בנהר ויטבע למוות, כך העולם הזה כמו נהר שוטף, מלא גלים של נסיונות ורוח סערה משתוללת ברחובות, והאדם צריך לאחוז בתורה הקדושה בכל כוחו, ולהבין שבזה תלוי כל החיות שלו, "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" התורה הקדושה זה העץ שבו אנו צריכים לאחוז בכל כוחנו ובכל נפשנו, ויהי רצון שנזכה לגאולה שלימה במהרה ממש אכי"ר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות למאמר

הגב למאמר

בלחיצה על פרסם תגובה אני מאשר כי קראתי את התקנון